|
|
Page:11
איש מודיעין מחנך של דור שלם רגע אחד של מנוחה לא היה ליצחק צור בעשייתו הביטחונית . כבכיר בשירות הביטחון הכללי הוא חש שליחות אדירה והתמסר לביטחון המדינה באופן מלא , בפעילות מסביב לשעון בעובדי השירות הוא הטביע דרכי פעולה שליוו אותם לאורך כל שנותיהם ואמות מידה שהפכו לחלק מהתנהלותם חיים מנור ( מינא ) שימש בתפקידי שטח וניהול במגזר הערבי בשב"כ בשנים hmanor @ netvision . net . il ; 1996-1970 התקבלתי לשב"כ בפברואר 1970 והתחלתי את עבודתי המקצועית כרכז עובד שטח באזור בית לחם . במשך כשש שנות עבודתי הראשונות בשירות היה יצחק צור המנהל הישיר שלי , הן כראש המחלקה הערבית במרחב ירושלים והן כראש המרחב . זאת למעט תקופה קצרה שבה עבר לשמש ראש המרחב באשקלון . אלו היו שנים סוערות של פיגועים קשים ולחימה עזה בטרור . שנות עבודתו הראשונות של עובד שירות הן שנים מעצבות . בשנים הללו אתה מקבל את החינוך הראשוני המוטבע בך לכל אורך חיי עבודתך בשירות . בשנים הללו אתה לומד את המקצוע , את דרכי הפעולה והכי חשוב - את הערכים ואת הנורמות של הארגון שבו אתה משרת . אתה מפנים מה נדרש ממך ומהן אמות המידה המוסריות והמקצועיות שצריכות להיות נר לרגליך לכל אורך שנות עבודתך . ליצחק צור כראש המרחב הייתה השפעה מכרעת על חינוך דור שלם של עובדי שירות ואני בתוכם . לא תמיד הסכמנו איתו , הרבה פעמים התמרמרנו על החלטות שקיבל ועל אופן קבלתן , אבל היו שני מסרים ערכיים מהותיים שהטביע בנו למרות הכול . ימים ללא מרגוע המסר הראשון היה ההתמסרות הטוטאלית לעבודה , לביטחון המדינה . יצחק צור הקדיש את חייו ואת עצמו לעבודה . שום דבר לא היה חשוב יותר - לא המשפחה , לא החברים , לא הפרטיות , לא השכר . פשוט כלום . רק השמירה על ביטחון אזרחי המדינה . עבודה מסביב לשעון , בלי מנוחה , בלי שבתות וחגים , ולילות ארוכים , רצופים ומתישים של מרדפים לחשיפת פעילות טרור או למניעתה . אצל יצחק לא התקיימו דברי השיר " ישנם ימים ללא . "מרגוע כל יום וכל לילה היו ללא מרגוע . זו הייתה השגרה , וללא ספק משפחתו - אשתו וילדיו - סבלו מההתמסרות הזו . כל פיגוע היה בראייתו כאילו פגעו בו ובנשמתו באופן אישי . המסר היה ברור וחד משמעי : צריך לעצור את הנבלות כדי למנוע מהם את הפיגוע הבא , והמטרה הזו מקדשת את הזמן שלך , את עצמך , את משפחתך ואת כל ישותך . לפעמים הייתה תחושה שיצחק , כמו סיזיפוס , נושא על גבו את המשא הכבד הזה והוא חייב באופן אישי להביא את הפתרונות לעם ישראל . מנהיגותו המקצועית הייתה ללא עוררין , והוא סחף אחריו את כל העובדים . להתמסרות הזו היה גם צד אנושי בעייתי . יצחק לא היה איש רעים להתרועע , והרצינות שבה לקח את הדברים גרמה לא אחת לכעס ולמרירות בקרב עובדים . בתקופתו התארגנה קבוצת רכזים להקמת ועד עובדים כאשר המגמה העיקרית הייתה לשפר את תנאי השירות . באחד הימים התקיימה ישיבת רכזים בחדר האוכל של המרחב , ואחד הרכזים העז לומר משהו על תנאי השירות הבעייתיים . יצחק הגיב בבוטות רבה ואמר משהו בסגנון : " מי שמחפש תנאי שירות טובים יותר , שילך לעבוד . "במכס האמירה הקשה הזו יצרה תסיסה וכעס בקרב הרכזים . אולם היום , ממרחק הזמן , אפשר להסתכל עליה גם אחרת . יצחק למעשה רצה לומר לנו ברחל בתך הקטנה ומתוך אמונה שלמה : " אנחנו שליחי המדינה , נמצאים בחזית העשייה הביטחונית , עוסקים בהצלת חיי אדם ובמניעת קטל ואסונות . השכר , התנאים וכל יתר הדברים הנלווים לשליחות הזו אינם רלוונטיים . מי שלא מרגיש את השליחות הזו בתוך תוכו , בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו , כמוני , שימצא לו מקום עבודה . "אחר אז התקשינו לקבל את האמירה הזו , אבל היום אני מעדיף להביט בה בצורה אחרת ולראות את החיובי שבה . בדיקות פתע המסר השני , שהוא בעצם המשלים למסר הקודם , הוא מסר היושר האישי והמשמעת העצמית הנדרשת מעובד שירות . מסר זה של יצחק ניתן להמחיש באמצעות סיפור שכמעט כל רכז חווה אותו . בין כל הפיגועים , המבצעים , החקירות , המרדפים והלילות טרופי השינה היה יצחק מגיע למשרד , תופס רכז שנמצא באקראי באותה עת בחדר הרכזים וקורא לו לחדרו . שם היה מבקש ממנו לפתוח את תיק הכספים שלו ששימש לו לתשלומים למקורות שהפעיל . ההנחיה באותה עת הייתה חד משמעית : אסור להשתמש בכסף הזה לצרכים אישיים בשום צורה ואופן , גם לא כהלוואה קצרת מועד שנובעת מכך שהממון הפרטי שלך נגמר . חייבת להיות התאמה מלאה בין הקבלות והמזומן שברשותך לסכום הכסף שעליו אתה חתום . יצחק בדק באופן שיטתי ויסודי את הכסף והקבלות , ואבוי לאותו רכז שהיה לו חוסר של לירות או שקלים בודדים . המסר היה ברור : " כספי המקורות הם כספי ציבור , והשימוש בהם צריך להיות בהתאם לאמות מוסר ישרות . נדרשת מכם משמעת עצמית כדי לא להתפתות ולו להרף . "עין ללא ספק , שני המסרים הללו היו נר לרגלינו גם בהמשך התפקידים שביצענו בשירות , וברמה האישית אני זוקף חינוך זה ליצחק צור . יצחק בדק באופן שיטתי ויסודי את הכסף והקבלות , ואבוי לאותו רכז שהיה לו חוסר של לירות או שקלים בודדים . המסר היה ברור : "כספי המקורות הם כספי ציבור , והשימוש בהם צריך להיות בהתאם לאמות מוסר ישרות" יצחק צור . הטביע מסרים ערכיים
|
|