|
|
Page:12
מודברים הכוהנים - עובדי המשכן , ולבסוף העם כולו . מתוך סדר זה נראה , שהכתוב מבקש להציג את כפרת "כל עם , "הקהל כמי שבאה על רקע כפרת הקודש ואוהל מועד ולאורה . לעומת זאת , הבאת הציווי על חגיגת יום הכיפורים כחלק מרשימת המועדים בפרק כ"ג , מציגה אותו כיום "מקרא , "קדש יום חג שנוהג ביישובי ישראל כולם , ואף השלכת החגיגה נוגעת לכל בית ישראל ( עינוי נפש ואיסור מלאכה . ( מהו היחס שבין שני תיאורים אלו ? האם הציווי על החג בפרק כ"ג מתעלם מאופיו המיוחד של היום כיום טיהור המשכן ? האם ליום קדוש זה יש מעמד עצמאי גם בלי קשר לטיהור המשכן ? יש לציין שכיום , שבעוונותינו חרב בית מקדשנו , ישנה חשיבות מרכזית לשאלה זו - מהו משמעותו של יום זה ללא . יכולת קיום של פרק ט"ז , ללא קיום סדר העבודה וטהרת המשכן או המקדש ? התלבטות זו עלתה כבר בתורת כוהנים . שיכול , אין לי יום הכיפורים מכפר אלא עם הקרבנות ועם השעירים יום הכיפורים מכפר , ומניין אף על פי שאין קרבנות ואין שעיר היום מכפר , תלמוד לומר 'יום הכיפורים . 'הוא ב . שתי מחציות הציווי ברצוני לבחון סוגיה זו מתוך בחינת מבנה הפרשה שבה מופיע הציווי על יום הכיפורים בפרק כ"ג ( פס' כו-לב . ( נדמה , כי פסוקים אלו מעוצבים כשתי מחציות , המקבילות ת"ל ? 'ויצא' לפי שהזה ההזאות על הפרוכת ועמד מן המזבח ולפנים והזה ובמתנות המזבח הזקיקו לצאת מן המזבח ולחוץ ויתחיל מקרן מזרחית . "צפונית לעומתו , כתב ראב"ע במקום ו "ויצא אל המזבח - הוא מזבח . "העולה . 4 ועל כן , דומה לענ"ד , שלא דייק בדבר ליונשטאם , עת השווה את טקס יום הכיפורים לטקסים מקבילים בבבל העתיקה , וטען : "בבבל לא ניתן לרעיון טיהור האדם אלא מקום שני במעלה . מה שאין כן בתורת ישראל , שעניין טיהור האדם מעוונותיו הוא עיקרו של היום , ואילו טיהור הבית מטומאתו אינו נזכר אלא דרך אגב" ( ש"א ליונשטאם , ערך 'יום , 'הכפוריס אנציקלופדיה מקראית ג , ירושלים תשי"ח , עמ' . ( 598 וראי הצדק עמו , שהתורה לא רואה בכפרת העוונות של ישראל "מקום שני , "במעלה ועל כן הרי באים שני שעירים , לכפרת המשכן ולכפרת ישראל . אולם האמירה ש"טיהור הבית מטומאתו אינו נזכר אלא דרך , "אגב היא מרחיקת לכת ויש בה משום הפיכת היוצרות . . 5 תורת כוהנים אמור פרשה יא יד , מהד' ווייס קב ע"א .
|
|