|
|
Page:9
גרוע כמו זה של היהודים שנרצחו . הכתבים הרביזיוניסטים רוחשים בוז להתנגדות להיטלר , התנגדות הנתפסת כתחבולה ערמומית במיוחד של האליטה הבורגנית כנגד החלשים . לדידם , רק חיסולו של האנטי פאשיזם יחזיר את המהפכה למסלולה . בפרספקטיבה זו , הרביזיוניסטים מעצבים מחדש את דמותו של היטלר וגורמים לבנאליזציה שלו . באור זה , היטלר , אמנם , בהחלט לא היה אדם חביב אך הוא לא היה שונה מכל ה'רודנים הרגילים' שידעה ההיסטוריה האנושית . האידיאולוגיה שלו - הנציונל סוציאליזם - מהווה רק עוד תחפושת אחת של האידיאולוגיה האימפריאליסטית קפיטליסטית . הרביזיוניסטים מסרבים להכיר בייחודיותה של דוקטרינת הרייך השלישי ( כגון : המדיניות הרצחנית נגד היהודים והצוענים , תורת טוהר הגזע , ( 'וכר ומעדיפים 'לנתח' אותה כמעין 'התפרצות של , 'יצרים שכמוה האימפריאליזם כבר ירע בעבר והוא אף עתיד לדעת . אולם , מייסדי הרביזיוניזם השמאלני חשו בשלב מוקדם מאוד ש'בעיית תאי הגזים' עומדת כסתירה חמורה לשיקוליהם . 'מדעיים-מרקסיסטו'ה אכן , אין לניתוח הכלכלי , המטריאליסטי , דבר ללמד אותנו על מפעל ההשמדה הנאצי . הריגתם של היהודים , כפי שפינקלקראוט מזכיר כאן , לא הייתה תלויה בשום תועלת כלכלית או אחרת , פרט לתועלת האידיאולוגית אשר לפיה אין , 'עם חיידק'ל כפי שקרא היטלר ליהודים , זכות להיות חלק מהאנושות . בשל אי התאמה זו בין הניתוח המרקסיסטי רביזיוניסטי ובין תוכנית ההשמדה של היטלר , נתפסה שאלת תאי הגזים על ידי האולטרה-שמאל , כמעט מיד אחרי המלחמה , כ'שאלה , 'מרגיזה כפי שהתבטא פול רסינייה . לפיכך , באמצעות דיאלקטיקה מפוקפקת , אותה חושף ומפרק כאן פינקלקראוט בשיטתיות , העדיפו הרביזיוניסטיים לשלול את עצם קיומם של תאי הגזים . הוולגריות והכיתתיות הם שני המאפיינים העיקריים של ה'מחשבה' הרביזיוניסטית . מבחינות רבות , היא לא מבוססת על רעיונות , אלא על דוגמות , ועל אמונות , שבהן 'התבונה המהפכנית' מקבלת את תפקיד האליל המיתולוגי . אחת מדוגמות אלה קובעת כי הקפיטליזם לעולם
|
|