|
|
Page:8
השמאל הקיצוני ה'מסורתי' נתפס על ידי הרביזיוניסטים כקורבן תמים של האידיאולוגיה האנטי פשיסטית , אשר צמחה לקראת מלחמת עולם השנייה , ובעיקר אחריה . נקודה זו חשובה ביותר : עבור התודעה השמאלנית , אך גם בעיני אישים מהמרכז ועד לימין הליבראלי , היטלר מגלם את הרוע האבסולוטי , והנאציזם נתפש כמפגש בלעדי בין הברבריות והטכנולוגיה . למעשה , לאחר שחרור אושוויץ ועם ההכרות הגוברת של המערב עם האירועים , הפכה האידיאולוגיה האנטי פשיסטית לנקודה משותפת בין משפחות פוליטיות שונות , ואף מנוגדות זו לזו , פרט לשמאל הרביזיוניסטי המתעקש לראות בנאציזם רק 'אפיזודה' נוספת , ובסך הכול רגילה , בתולדות הדיכוי הבורגני קפיטליסטי נגד הקורבנות האמיתיים , הנצחיים של ההיסטוריה האנושית , העניים , או בשפה מודרנית יותר : הפרולטריון . עיקרון זה הינו המפתח לכול הבנה , ולכל ניתוח רציני , של הרביזיוניזם : אין קורבן אלא הפרולטריון , אין קדושים מעונים עלי אדמות אלא מיליוני הפועלים האלמוניים , אשר חייהם נגזלים כל יום מחדש על ידי החברה הקפיטליסטית היהירה והאכזרית . מהבחינה הזו , השמאל הרביזיוניסטי ( המכונה בצרפת ( 'אולטרה שמאל' מסרב להבדיל בין הדיקטטורות הקומוניסטיות של העבר ( הגוש הסובייטי ) או של ההווה ( צפון קוריאה ) לבין הדמוקרטיות המערביות . אלו ואלו נבנו על גופתו , ועל חורבות כבודו של מעמד הפועלים . אלו ואלו מיוסדות על הניצול והשעבוד הנפשי של הקורבן המוחלט , של הצלוב האמיתי - הפרולטריון . כך , פוסלים מכחישי השואה את האידיאולוגיה האנטי פשיסטית , משום שהיא מרחיקה את הפרולטריון ממאבקו העיקרי : חיסול השכירות , ומעבר לכך , חיסולה של המדינה הקפיטליסטית עצמה . הרביזיוניסטים אומרים שהצגת הפשיזם והנאציזם כשיא של המפלצתיות האידיאולוגית , כשלילה מוחלטת של האנושות ובקץ הציביליזציה , היא חטא כפול , ראשית , הם טוענים , בכך הופכים את ה'שערורייה הקפיטליסטית העולמית' לדבר פעוט , מינורי , כמעט שולי , לעומת הזוועה הנאצית . שנית , הם ממשיכים , האידיאולוגיה האנטי פשיסטית רומזת לפועלים ( ולכל הקורבנות של אי הצדק הבורגני ) שמצבם לא
|
|