|
|
Page:13
אלא שקצב השינויים לא יהיה אחיד וליניארי . לעתים קרובות תהליך השינוי מצביע על מגמות מנוגדות וסותרות , כפי שעוד ניווכח במהלך ספר זה . כך , למשל , עליית המזרחיות הניאו אורתודוקסית והתגבשותה כמפלגה ובתנועה חברתית בדמות ש"ס — תופעה מורכבת כשלעצמה — היא אחת מן המגמות הסותרות אך גם משלימות , המאפיינות את ישראל שעל מפתן המאה העשרים ואחת . דוגמה אחרת היא עלייתה ושקיעתה החלקית של הדתיות הלאומית ככוח פוליטי וסמלי . עוד לפני ש"ס היא הביאה לפוליטיזציה של הדת ולעליית כוחם היחסי של החרדים האשכנזיים . כצפוי , הפוליטיזציה של הדת הביאה להתגבשות תפיסות נגד חילוניות ולפוליטיזציה של החילוניות , כדוגמת מפלגת שינוי הרוכבת על הדמגוגיה הפופוליסטית של העיתונאי יוסף לפיד . כל התופעות הללו יחדיו , ותהליכים אחרים שהיתוספו עליהן , גרמו לקריסה של חלק ממוקדי העוצמה הפוליטיים המסורתיים , כגון המפלגות הגדולות , פיזרו את העוצמה הפוליטית בין מוקדים רבים — קיימים וחדשים — וחוללו משטר פוליטי בלתי יציב שיעילותו משובשת בתהליכי קבלת ההכרעות . שינוי חוק הבחירה הישירה עוד האיץ את התהליך — עד כדי כך שלחצים מכל עבר הביאו לביטולו . ההתנגשויות האלימות בין יהודים לערבים ( בשטחים הכבושים ובתוך ישראל כאחד ) שפרצו באוקטובר , 2000 וכן בחירות פברואר , 2001 הסיגו את החברה הישראלית הרבה שנים לאחור מבחינת מצבה הפוליטי והחברתי ואף שיבשו את הדיון הציבורי בארץ ובחברה הפלשתינית . אולם ככל שהזמן יחלוף והמשבר יהיה לשגרה , יתעורר ההכרח בדיון ציבורי פתוח , כן ואמיץ , בבעיות ובאופציות הפתוחות בפני החברה והמדינה הישראליות . ספר זה נועד לזמן שבו ייפתח הדיון
|
|
|