sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:13

אומנותו" ב 89 ' 0 ממחזור הגיוס , דהיינו כ 3 , 200 איש . סך כל בני הישיבות דוחי הגיוס למן תחילת ההסדר ועד לשנה זו הגיע לכ 29 , 000 איש . כמו כן תבעו אנשי אגודת ישראל הקלות גם בנושא גיוס בנות . עד 1977 היה נהוג שכל בת הרוצה להשתחרר משירות צבאי מטעמי דת , צריכה לעבור בחינה של ועדה מיוחדת , שבה ייבדקו אורחות חייה וידיעותיה ביהדות . המצב הזה הקשה במיוחד על אותן משפחות מבני עדות המזרח , שאורח חייהן לא היה דתי במובן האורתודוקסי המקובל , ושידיעותיהן של הבנות ביהדות ( במיוחד בוגרות התיכונים המקיפים בערי הפיתוח ) לא היו מן המשופרות , ובכל זאת לא רצו שהבת תשרת בצבא . בהתאם לתביעת אגודת ישראל , נקבע אפוא באותה שנה שהצהרתה של הבת על דתיותה תספיק כדי לפטור אותה מהשירות הצבאי . אבל גם בכך לא הסתפקו אנשי אגודת ישראל . נהנים ממעמדם החדש כלשון המאזניים , הם תבעו גם את מינויו של נציג מטעמם , ח"כ שלמה לורנץ , ליו"ר ועדת הכספים של הכנסת , "הברז התקציבי" של המדינה ( בממשלה לא רצו החרדים להשתתף , בנימוק של סירוב לקבל אחריות על ההכרעות המתקבלות במדינה החילונית . ( כמו כן דרשו אנשי אגודת ישראל לאשר שורה של חוקים דתיים , כגון החוק לביטול הפלות מטעמים סוציאליים , חוק המחייב את הסכמת כל בני המשפחה לנתיחה לאחר המוות וביטול טיסות " אל על" בשבת . זה היה הביטוי הראשון לכך שהחרדים חשים עצמם מספיק בטוחים ומעורים בעולמה של המדינה , כדי שלא יסתפקו עוד ב"עצמות" התקציביות הנזרקות אליהם ובדאגה לאינטרסים הסקטוריאליים של עצמם — אלא יתבעו מעתה גם להשפיע על רשות הרבים הישראלית כולה . בכך נקבע גם כפל המשמעות של המושג "השתלבות , "בחברה שילך ויבלוט במהלך השנים : מצד אחד , קליטת השפעות של העולם המודרני הישראלי . מצד שני , רצון גובר והולך מצד החרדים להשפיע על פניה של החברה הישראלית . התהליך הזה של השתלבות החברה הדתית , גם החרדית , בחיים הישראליים - סוציולוגים ודאי יכנו זאת "הישראליזציה של החברה הדתית" - הוא בעיני התהליך המשמעותי ביותר המאפיין את החברה הדתית בעשורים האחרונים , תהליך אשר שינה את פניה באופן דרמטי . משום כך נקרא הספר הזה בשם "הדתיים . "החדשים בציבור הדתי לאומי בלט הרצון להשפיע על פני החברה הישראלית עוד קודם לכן , מתוך תפיסת עולם אידיאולוגית מגובשת . מאז ומתמיד ראו עצמם חובשי הכיפות הסרוגות כבשר מבשרה של מדינת ישראל , גם אם היא חילונית ,

כתר הוצאה לאור


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help