|
|
Page:10
המודיעין ( 504 ) ומפלגי המיעוטים של משטרת ישראל . הפעילות המודיעינית והפוליטית של גורמי הביטחון בשני העשורים הראשונים של המדינה ( וגם כיום ) השפיעה ומשפיעה עמוקות על החברה הערבית בישראל , על מבנים חברתיים ופוליטיים בה ועל אופי יחסיה עם הרוב היהודי . עם התייצבות גבולות המדינה ב , 1949 ולאחר עקירתם של כ 700 , 000 פלסטינים שהפכו לפליטים , מנה המיעוט הערבי כ 160 , 000 איש , כלומר כ 15 אחוזים מאוכלוסיית המדינה ( שיעור זהה לשיעורו כעת . ( הערבים בישראל היו והנם חלק בלתי נפרד מהעולם הערבי , שהתנגד , מדינית וצבאית , להקמת המדינה היהודית שעליה החליטה עצרת האו"ם בנובמבר . 1947 אולם להבדיל מיתר ערביי המזרח התיכון , הערבים בישראל מצאו עצמם בתום מלחמת 1948 אזרחים של אותה מדינה לא רצויה , והחלו לגלות את היתרונות והחסרונות של מצבם החדש . מטבע הדברים , בעיני הממסד של מדינת ישראל הצעירה נתפס המיעוט הערבי כגיס חמישי שעלול במקרה מלחמה להצטרף לכוחות האויב , כלומר לאותן מדינות ערב שהצהירו שיערכו "סיבוב שני" של מלחמה נגד המדינה . הפעילות המודיעינית נועדה להבטיח שליטה ביטחונית ופוליטית מוחלטת על אוכלוסייה זו . בפועל , רק מיעוט זניח מקרב הערבים בישראל אכן קיים מגע עם גורמי מודיעין ערביים , אולם ניתן להניח כי אלמלא הפעילות המודיעינית האינטנסיבית היה השיעור גבוה יותר . השליטה הפוליטית היתה מטרה חשובה לא פחות מאשר השליטה הביטחונית , וגורמי הביטחון השקיעו גם בכך מאמצים ניכרים . כאשר מדברים על ישראל של שנות החמישים והשישים , שליטה פוליטית פירושה חיזוק המנהיגים הערבים המקומיים הא לאומיים , והגברת תלותם של הערבים בישראל במפלגת השלטון ( מפא"י ) ונספחיה . בתחום הזה פעלו גורמי הביטחון - השב"כ , הממשל הצבאי ובמידה פחותה גם גורמים אחרים - לצד ההסתדרות ושלוחי מפא"י ,
|
הוצאת עברית
|
|