|
|
Page:10
של אביו , במדים . היתה זו הפעם הראשונה שראה כיצד נראה אביו כשהיה בגילו . הוא הבחין בדימיון הרב בינו לבין אביו . בעודו עומד שם , נכנסה למקום כיתה של תלמידים פולניים , כבני עשר או אחת עשרה . הופה מיהר לצאת לפני שהתלמידים הגיעו אל תמונות אביו . "כעת זה נראה טיפשי כמובן " , סיפר לי , "אבל באותו הרגע ממש פחדתי מפני הילדים ההם " . כשחזר הביתה ניסה עוד פעם לדובב את אביו . הוא נסע אליו לכוכום , סיפר לו על ביקורו בפולין וגם הראה לו חוברות הדרכה מצולמות שנטל איתו ממוזיאון המחנה . "ובכן נסעת לשם " , רטן אביו : "נסעת לשם " . ניכר היה שנפגע . הוא העיף מבט חטוף בחוברות הפולניות וקבע : "לא היה ולא נברא . הכל שקר . שטיפת מוח קומוניסטית " . לדבריו העבירו הפולנים לאתר שטוטהוף מכשירי עינויים ומיתקני רצח שלא היו קיימים אלא במחנה אושוויץ . "אצלנו בשטוטהוף לא היו דברים כאלה " , טען , אך גם הפעם — סירב להכנס לפרטים . הכל יתברר בספר שיכתוב , אמר . הבן חש שאביו משקר לו ומאותו יום ואילך לא נותר להם מה לומר זה לזה . יירג הופה השתקע בברלין המערבית , עבד בחברה כלשהי לייעוץ כלכלי וניתק למעשה כל קשר עם אביו . באחד מימי הקיץ של 1974 הודיעה לו אימו כי אביו חולה מאוד וביקשה ממנו לבוא לבוכום כדי להיות לצידו כבית החולים . האב , בן , 64 כבר היה מחוסר הכרה ורק מדי פעם עוד התעורר ומילמל אי אלה משפטים מקוטעים , כמתוך הזיה . מהדברים שאמר עלה כי רימה לראות ברופאים ובאחיות שמסביבו סוכני חרש קומוניסטיים שקשרו קשר להסגירו לפולין , כדי שיעמידוהו שם למשפט חוזר . בנו יירג הצטייר בהזיותיו כסוכן השירות החשאי של מדינת ישראל . בהתקפת טירוף אחרונה הזדקף לפתע במיטתו וצרח שבנו זומם לקחת אותו לירושלים , כדי שיתלו אותו שם כמו שתלו את אדולף אייכמן . דקות לאחר מכן נקבע מותו . יירג הופה עשה עוד ניסיון אחד להבין את מעשי אביו ולו גם אחרי מותו . "זה היה מייד אחרי שנפטר " , סיפר לי : "עוד הייתי תחת רושם ההתפרצות האחרונה בבית החולים . בדרך הביתה נזכרתי בספר ההוא שאבי הבטיח לכתוב על עצמו ועל מעשיו בימי המלחמה . חזרתי אפוא לדירת הורי , חיטטתי בין החפצים שהניח אבי , במגירות ובמיזוודות שבעליית הגג . אולי בכל זאת ניסה להשאיר לי הסבר כלשהו , חשבתי . מאוד קיוויתי שעשה זאת . כל כך נזקקתי למילת הסבר מפיו , אבא שלי , פושע המלחמה , אך לא מצאתי דבר והייתי יכול כמובן לחזות זאת מראש : גם בעניין הספר שיקר " . באותו היום החליט הופה שלעולם לא יחשוב עוד על העבר , כמו שהציעה לו אימו בעודו ילד . אבל לפעמים היה אומר לעצמו שהנה בנו
|
הוצאת ספרים דומינו
|