|
|
Page:7
פתח דבר בעודי חייל בגדוד הצנחנים , שבוע לפני פרוץ מלחמת ששת הימים , נדהמתי לשמוע על הדחתו של לוי אשכול מתפקידו כשר הביטחון . מאז לא עזבה אותי דמותו . תמיד נדמה לי כגיבור הטרגי של החברה הישראלית . זו אשר הציבה אותו בתפקידי מפתח חשובים , אך באחת משעותיה הקשות ביותר לא האמינה בו כאיש הנכון במקום הנכון . בכל השנים שעברו מאז תהיתי מה מקור דימויו זה בתודעה הציבורית . אמנם , ספרים ומאמרים מועטים התייחסו אל אשכול באור חיובי יותר . ואולם בחיפוש מדוקדק לא מצאתי גם בהם את ההסבר לאותו יחס שלילי כלפי ראש הממשלה השלישי . בכך , אולי , טמון המניע העיקרי לכתיבת הביוגרפיה הזאת . כחלק מהקונפליקט הכרוך בעבודת ההיסטוריון , ביקשתי להבין האם דמותו של אשכול כפי שהצטיירה בחברה הישראלית - בעיקר בשנות כהונתו כראש ממשלה אך גם לאחר מכן במשך שנים רבות - אכן שיקפה את פעילותו ההיסטורית , או שמא הייתה תוצר של נסיבות התקופה שבה כיהן , אשר לא תמיד היו רלוונטיות לניתוח פועלו . שלמי תודה לכל אלה שעזרו לי - תודה לאנשים הנפלאים , רענן קופ , יוסי ארנון ויואב גלבר , אשר לימדו אותי כי לא פסו אצילי הרוח מן הארץ . תודה לעובדים המסורים של הארכיונים והספריות , שבסיועם ליקטנו , אני ועוזרי , את המקורות לספר : תודה מיוחדת במינה למיכאל קולודובסקי בארכיון יד אשכול ולאסף אגין הנפלא בארכיונו הפרטי . תודה לשלום קופר ולטובה דהאן בארכיון דגניה , לאביגדורה בארכיון התק"ם בחולדה , לעובדות המסורות של הספרייה הלאומית בירושלים , ועוד לרבים רבים בארכיון המדינה בישראל ובבריטניה ובארכיונים אחרים . אינני יודע מה הייתי עושה בלעדי ארנון למפרום , שטרח עם אחרים בהכנת אוסף התעודות הקשור באשכול . תודה מיוחדת לאנשי כתר על היענותם המופלאה והתגייסותם להוצאתה לאור של הביוגרפיה , ליפתח דקל , לצביקה מאיר ובמיוחד לעורכת שרה פוסטבסקי . אני אסיר תודה על הסימפטיה שגילו כלפי בנות משפחת אשכול - נועה , תמה , ועפרה - וכן מרים אשכול . אני מודה לרבים שהסכימו להשיב לשאלותי , ובמיוחד לחנה זמר ז"ל ולדליה כרמל , תיבדל לחיים ארוכים . יוסי גולדשטיין , ספטמבר 2003
|
|