|
|
Page:יא
מבוא כרך זה מתאר את המערכה המדינית והדיפלומטיה שניהלה ישראל כדי לשמר לפחות חלק מהישגי מלחמת סיני בכמה זירות : במועצת הביטחון ובעצרת האו"ם , בוושינגטון , בבירות אירופה , בארצות דרום אמריקה ואצל חברות הגוש האפרו אסיאתי . כמו כן עוקב הכרך אחר תהליך גיבושה של מדיניות החוץ של ישראל בנושא קריטי זה , כפי שנוצרה ועוצבה במוסדות , בגופים ובמנגנונים שהיו מעורבים בכך ; הממשלה , הכנסת , משרד החוץ , משרד הביטחון ונציגויות ישראל ברחבי העולם . גם תהליך זה , שהיה חשאי ברובו ורק תוצאותיו נודעו לציבור , עבר תהפוכות דרמטיות ונתגלעו בו חילוקי דעות קשים במעבר החד מנאום הניצחון של דוד בן גוריון ועד להחלטת הנסיגה של ישראל ולביצועה . מערכה זו החלה עם כינוסה של מועצת הביטחון כמעט מיד לאחר פרוץ הקרבות , ומטרותיה הלכו והשתנו במשך חמשת החודשים שבהם התנהלה . אמנם תוצאותיה של המערכה המדינית לא היו ברורות וחד משמעיות כמו אלה של המלחמה , שנסתיימה ב 5 בנובמבר בשבירת כוחו של הצבא המצרי בסיני ובכיבוש סיני על ידי צה"ל , פרט לרצועה ברוחב 15 ק"מ לאורך תעלת סואץ ( לפרטים ראו ראו לוח האירועים בעמ' צג , ( אך הן הוכחו בארוכות טווח ומוצקות יותר . המערכה המדינית היא אפוא הנושא המרכזי בכרך זה , ולצדה נדונים בו גם נושאים נוספים ( שלא יוצגו במבוא ) כגון הניסיון להדק את היחסים עם הוואטיקן ; הרפטריאציה של יהודי פולין מכרית המועצות ; מאמציה של ישראל להשיג דריסת רגל בכנס שרי נאט"ו בפריז ועוד . הסכם סוור , שנחתם כ 24 באוקטובר 1956 בין צרפת , בריטניה וישראל , קבע סופית את שיתוף הפעולה ההדוק ביניהן במתקפה הצפויה על משטרו של נאצר במצרים ובסיני . ההסכם , שבריטניה בת בריתה של ירדן היתה שותפה לו , ושנתן לישראל יד חפשית לפעול כנגד ירדן אם זו תתקוף אותה , נטרל את חששה של ישראל מפני התקפה כזו לאחר ההידרדרות הקשה שחלה כמצב הביטחוני כגבול בין שתי המדינות , בעקבות התקפות הפדאיון ופעולות התגמול . עם זאת , בשל המורכבות שבנושא העילה להתקפה על מצרים שאותה הייתה צריכה לספק ישראל , ובשל הצורך בחשאיות מוחלטת , לא היה אפשר להצביע עד לתחילת המערכה ממש על המטרה האמתית שלה - מצרים . הגיוס המסיווי שהחל בסוף אוקטובר כישראל לקראת פתיחת המערכה נגד מצרים נתפרש כהכנה לפעולה צבאית נגד ירדן , ובדיעבד נוצרה הטעיה מוצלחת שהתקבלה על הדעת משום שהייתה מבוססת על יסודות אמתיים בהתנהלות יחסי ישראל ירדן . מעורבותה של ארצות הברית ( ובייחוד של הנשיא דווייט אייזנהאואר ) במתרחש החלה כבר באמצע אוקטובר , בניסיון למנוע את המערכה המתקרבת . גיוס המילואים בסוף אוקטובר יחד עם מדיניות העמימות שישראל רבקה בה עוררו כארצות הברית דאגה כבדה . 1 ראו דוח מאת מוריס פישר על שליחותו לוואטיקן , מסי . 438 2 . ראו למשל מסי , 313 מסי . 445 3 . ראו הערת עורך מסי . 205 4 . ראו כרך , 11 מבוא , עמי ; 23-22 וראו גם מסי , 500 שם . . 5 ראו הערת עורך מסי . 1
|
|