|
|
Page:13
אני ואתה השיחה היומיומית היא מאבות המזון של הדיבור . מה שקרוי כלגלוג מסוים , SMALL TALK ביטוי שלא נמצאה לו חלופה עברית הולמת , מתייחס למרכיב הלא פונקציונלי של השיח היומיומי : החלפת מילים , ביטוי ראשוני של מצב רוח , דיבור שנועד לקבוע כי כל אחד מבני השיח חי , בריא , וממשיך להתקיים בעולמו של בן השיח . בתחום זה , שלא במפתיע , עיקר אוצר המילים הוא בלשון הדיבור ובסלנג , אם כי קיים גם היצע סביר של מילים פורמליות . אחד המרכיבים בשיח הזה הוא הפנייה הראשונה לזולת בראשית שיחה או משפט . בדרך כלל הפנייה תהיה באמצעות שמו הפרטי שלבן השיח , או על פי ההקשר האישי ( אבא , מורתי וכדומה . ( ואולם , במקרים רבים בוחרים כני השיח במעין תגית כללית . כך כאשר בן השיח אינו מוכר , או כשיש רצון להטמיע בפנייה רגש או יחס מיוחד אליו . תחום הפניות בעברית , כמו בשפות אחרות , עשיר וססגוני . פנייה יכולה לבטא ידידות בסיסית ( אחי , ( פטרוניות ( אבאלה , ( ריחוק ( אדוני , ( התגרות ( ג'ינג'י ) ועוד . היא יכולה לבטא סקסיזם ( בובה , מיידלה , ( הערצה ( גבר גבר ) ונמיכות רוח ( מכובדי . ( מאחר שהחברה הישראלית מתאפיינת כהעדר פורמליות יש לעתים בפניות פורמליות , כמו אדוני או מר , מידה של אירוניה ואפילו כעס . כמו בתחומים שונים , גם בתחום הפניות ניתן לאתר שפות משנה ישראליות . חבר ' ה שרדה שנים רבות אבל נתפסת כשריד לארץ ישראל הישנה . ךב יהודי יישמע רק בחצרות החרדים . יא שייר הוא סמל לשוני של שפת הפלמ " ח , הרוויה ביטויים בערבית . הפנייה איש מבטאת את רוח הניו אייג , ' כפרה ונשמה בהגייה מיוחדת הן סמלי היסוד העממי מזרחי של החברה . חלקו הראשון של הפרק מציג מילון פניות רחב הנהוג בעברית הישראלית . בחלקו השני של הפרק מובאים מקבצי מילות שיח : מילות פגישה ופרידה , תודה וסליחה ועוד . בקבוצה זו ניכרות השפעות מעורבות . ברוב המקרים מילת היסוד תהיה מילה מקראית או תלמודית שהתרחבה למילת נימוס בהשפעת שפות אירופה , ובעיקר גרמנית וצרפתית . מאגר הקללות הלא רחב של הישראלים ניזון בעיקר מערבית ומרוסית . החלק הסוגר את הפרק מביא מילון סטריאוטיפים ישראלי : מה אנו אומרים , ובעיקר חושבים , על מי שאינו משלנו . והעיקר שנהיה כולנו בריאים .
|
|