sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
From:  > כרך שלישי > מבוא

Page:יג

חדשה מבצע" ) 22 . "חורב בדצמבר 7 — 1948 בינואר , ( 1949 שמטרתה היתה להדוף את הצבא המצרי אל מעבר לגבול הבינלאומי . צה"ל אף פרץ לתוך סיני והגיע עד מבואות אל עריש , אך לחץ אמריקאי הכריח אותה להסיג את צבאה משם . המטרות העיקריות של המבצע הושגו , אך נכשל נסיק לנתק את רצועת עזה מסיני באיזור רפיח . שני הצדדים נענו לקריאת מועצת הביטחון והסכימו להפסיק את האש ב 7 בינואר . בו בזמן הודיעו המצרים כי הם מסכימים לפתוח מיד בשיחות שביתת נשק . השיחות נפתחו רשמית ברודוס ב 13 בינואר . 1949 המשא ומתן ברודוס ארך שישה שבועות . נציגי ישראל באו לשיחות כשהם נהנים מיתרון השליטה הצבאית בשטח והניצחון במלחמה . במהלך השיחות התברר כי נקודת זינוק זו , חשובה ככל שתהיה , אינה מספיקה כדי להבטיח את מימוש כל ציפיותיה של ישראל וכי למצרים עומרים עצם נכונותם להיפגש עם נציגי ישראל והמשענת הבינלאומית שמצאו לעצמם בהחלטת מועצת הביטחון ובספיחיה . פרק הזמן של המשא ומתן היה דרוש לצדדים כדי להשלים עם ההכרח בוויתורים ועם העובדה שלכל צד יתרונות משלו במיקוח . שני הצדדים גם נאלצו להתגבר על קשיים מבית . ערב השיחות נוצר איזון מיוחד במינו בין שליטה צבאית בשטח מצד אחד לבין כוחן של החלטות או"ם מצד שני . גבולות המנדט , גבולות החלוקה , קו הלחימה והקווים שנקבעו בתזכיר באנץ' מיום 13 בנובמבר שימשו בערבוביה . ביסודו של דבר , המצרים סמכו את עמדתם על תזכירו של , 'באנץ בעוד ישראל השעינה את תביעותיה על המצב הצבאי בשטח . תכנית החלוקה , הגם שלא נזכרה במפורש , שימשה ברקע התביעות המצריות והפריעה למימוש תביעותיה של ישראל לגבי רצועת עזה ואיזור עוג'ה . המיקוח העיקרי בין הצדדים נסב על כמה איזורים ונושאים . רצועת עזה , באר שבע , ביר , 'עסלוג עוג'ה , קו הפרדת הכוחות וניידות הכוחות הישראליים בנגב הצפוני . המצרים דרשו לקבוע את קווי שביתת הנשק על יסוד תזכירו של באנץ' מ 13 בנובמבר . הם סירבו להכיר בכיבושי צה"ל במבצע "חורב" וסמכו את עמדתם על החלטת מועצח הביטחון מן ה 19 באוגוסט , 1948 שקבעה כי שום צד לא יהיה רשאי לזכות ביתרונות מדיניים או צבאיים כתוצאה מהפרת ההפוגה . בשטח התבטאה עמדתם בכמה תביעות : א ) הישארות המצרים ברצועת עזה והוצאת כוחות צה"ל מאיזור דיר סוניד ומאיזור בית הקברות מול רפיח , שנכבש במהלך מבצע ; "חורב" ב ) הוצאת צה"ל ממרחב הנגב הצפוני , פרט לכוחות ההגנה בישובים היהודיים ; ג ) פירוז באר שבע ומינוי מושל מצרי אזרחי בעיר , ד ) שליטה מצרית על דרך עסלוג' —רפיח ומינוי מושל מצרי אזרחי בכפר ; 'עסלוג ה ) מאחר שהמצרים לא הכירו בכיבושי מבצע , "חורב" הם תבעו את הוצאת צה"ל מכל רצועת המדבר שעל גבול ארץ ישראל —מצרים , שבמרכזה צומת עוג'ה , אשר ממנו מוליכות הדרכים לבאר שבע מצד אחד ולתוככי סיני מצד שני : ו ) איזור הנגב הדרומי יהיה איזור פרזות . מול עמדות פתיחה אלו הוצגו עמדות הפתיחה של ישראל . הן נקבעו ערב צאתה של המשלחת , ככל הנראה בהתייעצויות פנימיות בדרג מדיני — בטחוני . הן לא נדונו בישיבת ממשלה מיוחדת , אך עקרון היסוד שלהן היה מקובל על כל חברי הממשלה ואושר על ידי מועצת המדינה הזמנית . נקבע כי בפתיחת המשא ומתן יש לדרוש את

ישראל. ארכיון המדינה


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help