sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:12

כלומר , מבחן ההתנהגות הראויה ( להבדיל ממבחן ההתנהגות החוקית ) של איש ציבור . כך הדבר בשל כמה וכמה סיבות . ראשית , מפני שהמדינה עצמה כוננה מנגנונים שונים הפועלים כדי למנוע התנהגות בלתי חוקית , באמצעות הדרכה , אזהרה ועיצומים נוספים . זהו , בין השאר , אחד מתפקידיו המרכזיים של היועץ המשפטי המלווה את פעילותו של כל גוף ציבורי . מבקר המדינה הוא מנגנון אחר , ויש מנגנונים נוספים . כל אלה , כפי שהתפתחו במשך השנים , הם מנגנונים יעילים למדי . שנית בדרך כלל איש ציבור מודע לגבולות שהחוק מציב בפניו , ובמיוחד הוא מכיר את החוק המסדיר את תפקידו , והוא יודע מה מותר ומה אסור על פי החוק . על פי רוב די בכך לאיש ציבור כדי שיקפיד , מתוך הכרה בחשיבות החוק , שלא להסיג את גבולו . שלישית , איש ציבור מודע לכך שהפרת חוק עלולה להמיט עליו קלון חברתי , ונוסף לכך גם לגבות ממנו מחיר אישי כבד . להבדיל , הדרישה להתנהגות ראויה מורכבת וקשה הרבה יותר . ראשית , השאלה מה ראוי ומה אינו ראוי עשויה להיות שנויה במחלוקת , ומכל מקום הגבול לעניין זה הוא לא פעם מטושטש ומעורפל . איש ציבור עשוי להיסחף להתנהגות קיצונית , שאינה ראויה מבחינת יחסו לאזרח , מתוך רצון למלא את תפקידו באופן היעיל ביותר . האם השיקול של הגינות כלפי האזרח גובר בהכרח על השיקול של יעילות במילוי התפקיד ? שנית , הדרישה להתנהגות ראויה אינה מגובה באיום של עיצומים קשים . וכי מה רע צפוי לאיש ציבור שמילא את תפקידו במסירות , אך כשל בהתנהגות שאינה הולמת או אינה הוגנת כלפי האזרח ? הקושי להטמיע בקרב אנשי ציבור את מצוות ההתנהגות הראויה , מעבר לחובה לנהוג באופן חוקי , גובר בתרבות הרווחת בישראל , שמצד אחד מבקרת בחריפות את המשפטיזציה של החיים הציבוריים , אך מצד שני מעצימה אותה מאוד . תרבות זאת ממעיטה בחשיבות של הליכות וערכים ומעצימה את חשיבות ההכרעה משפטית . בהתאם לכך , אמת המידה הקובעת בזירה הציבורית אינה הערכה חברתית בשאלת ההתנהגות הראויה אלא החלטה משפטית בדבר התנהגות פלילית . אם היועץ המשפטי לממשלה נמנע מלהגיש כתב אישום נגד איש ציבור , או אם פסק דין זיכה איש ציבור מאשמה פלילית , ואפילו אם פסק הדין משמיע ביקורת קשה על התנהגותו , רואה עצמו איש הציבור , וכך גם חלק נכבד בציבור , כאילו קיבל גושפנקא של כשרות לכהונה ציבורית . חברה מתוקנת נמדדת בעיקר לפי אורחות חיים ולא לפי ספר החוקים . בחברה כזאת אדם נמנע מהתנהגות שאינה ראויה משום שהיא בלתי ראויה , ולא משום שהחוק אוסר אותה או משום שהוא חושש מעונש . אם זאת התרבות הנוהגת , אפשר למעט בחוקים הפולשים לחיי אדם וגוזרים עליו , על כל צעד ושעל ,

הקיבוץ המאוחד

המרכז לאתיקה בירושלים


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help