sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:10

השורה ידע שעליו לשאת באחריות כלפי הציבור . אנשי ציבור שנתגלו בקלונם מאסו בעצמם ולעתים גם בחייהם . הבושה היתה גם מצפן . אבל הזמנים השתנו . כיום מקובל לומר כי הבושה אבדה . בעבור אנשי ציבור רבים המשרה הציבורית אינה שליחות אלא מקום עבודה , ומכל מקום , הם נתפסים כמי שדואגים קודם כל לעצמם באמצעות טובות הנאה והתקדמות אל משרה נחשקת יותר . פעם אחר פעם נחשף איש ציבור , ולא אחת מן הצמרת הבכירה , המתכחש לאחריותו בגין התנהגות פסולה , לעתים במסגרת החוק ולעתים בניגוד לחוק . מצב זה משליך באופן ישיר וממשי על מעמדם הציבורי של אנשי ציבור , בעיקר אלה הנבחרים . סקרי דעת קהל מצביעים באופן מתמשך ועקבי על כך שמבחינת היוקרה והאמון נמצאים חברי הכנסת בתחתית סולם העיסוקים המועדפים . זאת לא בשל העמדות שהם מייצגים , אלא בשל התנהגותם בעת מילוי תפקידם , ודי בכך שמדובר במעטים בלבד . מעטים אכלו בוסר ושיני הרבים תקהינה . התוצאה היא שהתנהגות פסולה במילוי תפקיד יוצרת פער וניכור בין הציבור הרחב לבין נבחריו . המוצא מן המצב הקיים טמון בחיזוק המודעות הציבורית בכל הנוגע לחשיבות ההתנהגות הראויה של אנשי ציבור . התנהגותו של איש ציבור נבחנת בשלושה מעגלים . הראשון בהם הוא מעגל החוק . עקרון הנאמנות הציבורית אומר שכל סמכויותיו של איש הציבור מוקנות לו מן החוק , והן נתונות לו רק בגבולות החוק . אסור לו לחרוג במילוי תפקידו מגבולות אלה , אפילו כאשר כוונתו לשרת את טובת הציבור , ואפילו כשהוא משוכנע כי סטיה מן החוק אכן תמלא אחר מטרה זו . החוק לא הסמיך אותו ואינו מרשה לו לשקול אם בנסיבות מסוימות מותר או רצוי לפעול בניגוד אליו . הסטיה מן החוק , אפילו אם יש בה תועלת בזמן מסוים או במקום מסוים , היא מסוכנת : האפשרות שאיש ציבור יחליט על פי שיקול דעתו אם ומתי לסטות מן החוק מסכנת את הסדר החברתי , את זכויות האדם , ומעבר לכך את עצם המשטר הדמוקרטי . לכן , בחשבון ארוך , נזקה עולה על תועלתה . המסקנה הברורה היא , שאם החוק אינו משרת את טובת הציבור , בדרך כלל או בנסיבות מסוימות , יש מקום לפעול לשינויו באמצעות המחוקק , אולם אסור לאיש ציבור , בשום מקרה , לעשות דין לעצמו . זהו מבחן החוקיות . 4 ראו לדוגמה ; דין וחשבון ועדת החקירה לעניין שיטות החקירה של שירות הביטחון הכללי בנושא פעילות חבלנית עוינת ( ועדת לנדוי ) ( ירושלים : . ( 1987 בפני הוועדה הועלתה טענה כי שב"כ עושה עבודת קודש של הצלת חיים , בכלל זה בחקירת חשודים בפעילות חבלנית , ולכן יש להרשות לו לפעול גם בניגוד לחוק . הוועדה דחתה טענה זאת . היא אמרה ( בעמ' : ( 34 " צמרת השירות נכשלה בכך שלא הבינה ששום עשיה ביטחונית , חשובה ככל שתהיה , איננה יכולה להעמיד את עושיה מעל . "לחוק הוועדה הוסיפה שאם מתעורר צורך בכך הדרך פתוחה לבקש תיקון החוק .

הקיבוץ המאוחד

המרכז לאתיקה בירושלים


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help