sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:10

מן הברכות ושאר הענינים הכלולים בו י . ( הוא מודיע ( בעמ' ( 6-5 שיש בדעתו להוציא את כל הספר ע 0 '' כ'י אוכמפורד ושרידים מן הגניזה , הנמצאים גם כן באוכספורד ובייבואיר העיר את תשומת לבו אליהם . עוד כעשר שנים לפני זה , בש' , 1893 הלך בונדי שנית לאוכספורד כדי להשוות את ההעתקה שבידו עם גוף כה"י , אולם בבקורו השלישי מצא באוסף קטעי הגניזה קטעים נוספים מן הסדור ובא לכלל דעה שאין להוציא את הסדור כל עוד לא תעשה בדיקה גם באוספי הגניזה שנתגלגלו לספריות אחרות . אז אפשר יהיו אולי להשלים את החסר בכ '' י אוכספזרד וגם להשוות את נוסח התפלות וההלכות שבו עם כה"י של הגניזה . נוסף לזה חסר היה לו לבונדי הלק חשוב מן הסדור , המכיל את הלכות קריאת התורה , המובאות לעתים קרובות בספרי הראשונים . כל זה גרם לעכב ולהאיט את פעולת בונדי בהכנת הספר לדפוס . בינתים באה המלחמה העולמית הקודמת ואף היא עכבה בודאי את התקדמות עבודתו . כשבקרתי את בונדי בערב יוה '' כ של שנת תרפ '' א שאלתיז מתי נזכה סוף סוף להופעת הסדור ובשיחתו הראה על כמה קשיים הכרוכים בהדפסת ספר מסוג זה על פי כת"י יחידי . היה לי רושם ברור שהתיאש מהבאת עבודתו לידי גמר . פרוסי דודזון שבקר את גרמניא בקור ממושך בקיץ תרפ"ט כתב לי ממינכן בכ' תמוז : בדבר סדור רס"ג אין כל תקוה מד"ר בונדי , כי זה לא מכבר נפטר " ילא הניח מאומה ממלאכתו בעניו זה . חושבני כי אחרי שהדפיס את מאמרו לא עסק 11 כללי . (* נראה היה שהוצאת הסדור נדחתה שוב לעדן ועדנים והנה נמצא לו גואל אחר , הוא החוקר המפורסם פרופ' ישראל דודזון . ומפני שהחכם היקר הזה לא זכה להשלים את עבודתו ולראות בהיפעת כל הספר בדפוס , סבורני שכדאי לעמוד על זיקתו העמוקה לעבודה גדולה זי . שהעסיקה את לבו ומוחו בעשר שנות חייו האחרונות ולהבליט את שטת עבודתו בהכנת הפיוטים לדפוס . נראין הדברים שהרעיון לטפל בהוצאת סדור רס"ג עלה על לב דודזון כשנודע לו שאיו תוחלת מבונדי . במכתב מיום 1929 12 / vi הוא כותב לי מגרמניה : "מתענין אני גם כן בסדור רס"ג , שיש לי צלום ממנו מן הכ '' י אשר באוכספורד , ואולי יודע אתה איזה כ '' י אחרים או קטעים מן הסדור הזה , כי גם זה הייתי חפץ להוציא . "לאור זוהי הודעה ראשונה . אבל הוצאת הסדור לא עמדה על הפרק כסעיף ראשון בסדר עבודתו . כי באותן שנים היה עדיין טרוד מאד בהשלמת ספרו הגדול ., איצר השירה . "והפיוט במרחשון תר"ץ הוא כותב : אי' . אפשר לי לטפל בו — בסדור — עכשיו משום שאני מקדיש את כל רגעי הפנאי שלי לאוצר . "השירה בכל זאת לא הסיח דעתו מענין זה ובאלול תרצ"א הוא כותב : .. בענין סדור רס"ג ... הדבר העומד על דרכי הוא המאמרים הערביים , שהם כמו שליש של הסדור ... היודע אתה איזה חכם שהוא בר סמכא ושהיה חפץ להשתתף עמי בעבודה . "זו בתשובתי ציינתי לו שמותיהם של אחדים מ"חכמי הערב" היושבים בירושלים . שיש בידם לתרגם את החלק הערבי שבסדזר ( 4 נקירת ט 6 ורטת עליה 6 רס 0 ר"ל גינצברג ix , zeitschr . 1 . hebr . Bibiiographie , ? j עמ י . 107—104 ( 5 אחרי השתדלות רבה שעלתה בתוהו עזר לנו בסו'גו ד & רו ' & א . ט ר י י מ ן והפגי * לנו את חוסי סדור רס'ג מתוך עזבונד של הרב ב \ נדי . עברנו על החומר ולא מצאנו ני אלא העתקית מקוטעות מתיר כ * י א » ישל קסעיס אתדים נל 0 » רית אוכס 0 ורד . בעיבוד הנוסח כ 8 עט שלא התחיל עדייו הסנוזז .

הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים

מקיצי נרדמים


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help