sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:26

" כשהגענו למקום אחרי זמן רב אנשי הסירה נבהלו מאוד . הם היו בטוחים שמשמר החופים הלבנוני תפס אותם . הסטי"ל זו חיית ענק מבהילה . כשהיינו פונים אליהם עם הדבור היה להם קל להבין שאנו יהודים , כיוון שאני דובר ערבית והייתי שואל אותם על פלוני ואלמוני ועל דברים שקרו . ממרומי הסטי"ל צביקה ניסה להסביר להם בצעקות שהם בידיים בטוחות ולא יאונה להם כל רע . הם נשארו דוממים בסירה . המשפחה הייתה מכווצת לחלוטין , כשהאחות הגדולה מסוככת על האחים הקטנים . אחר כך הוא ניסה לקרוא להם בערבית , והם לא זזו . בסוף הוא צעק להם ' שמע ישראל' - רק אז האחות הגדולה הרימה את ראשה והבינה שאנו יהודים ושבאנו . "לחלצם חילוץ מוטס במהלך מלחמת האזרחים בלבנון תפסו אנשי פת"ח עמדות שולטות על רצועת החוף והשתלטו על חלק מ"אזור הנחיתה" של הדבורים . הבאת היהודים הסורים דרך חופי בירות לא הייתה יכולה להימשך . " למרות המלחמה , צעירים רבים ומשפחות יהודיות מחלב המשיכו לצאת את סוריה ולהגיע , "לבירות מספר שושן . " מכיוון שלא הייתה אפשרות להוציאם נוצר פקק . יותר ממאה יהודים - צעירים ומשפחות עם ילדים - שהו בבירות והתארחו בבתים של אנשי הקהילה היהודית . עקב הריכוז הגדול היה חשש בקרב אנשי הקהילה שהדבר יתגלה לשלטונות . "הלבנוניים במוסד חיפשו דרך להוציא כמות גדולה כל כך של יהודים . הריכוז הלך וגדל , ונוצר מרוץ נגד הזמן . היה חשש כבד שדבר בריחת הצעירים ייוודע לסורים , והשלטונות ידרשו מהלבנונים להסגיר אותם . המשמעות הייתה פשוטה - טבח . " שאלו אותי : מה עושים " ? הוא מספר . " הצעתי לבוא ללבנונים בדרך הישר . להסביר להם בפשטות שזו תהיה קטסטרופה איומה . הסורים לא ירחמו עליהם , ולכל משפחה יהודית בסוריה יהיה קורבן . פנינו ישירות ללבנונים - היו לנו קשרים עמם - והזהרנו אותם . הצענו לשלוח מטוס לשדה תעופה צבאי שלהם שאינו בשימוש , ושהצבא הלבנוני ייקח את האנשים מהשכונה בבירות , יביא אותם לשדה ואנו נטיס אותם - וכך היה . " התקשרנו עם איש הסוכנות וארגנו מטוס . הצבא הלבנוני דאג לכך שהיהודים יתאספו והביא שתי משאיות צבאיות ומדים . היהודים שעלו על המשאיות קיבלו מדי צבא לבנוניים והובאו אל שדה התעופה הצבאי הנטוש , ומשם הם הוטסו למרסיי . בטיסה הזו היו בערך מאה יהודים . בנחיתה ראינו מחזה מדהים : כל אנשי המטוס ירדו לאולם הכניסה , ומכיוון שהייתה שעת ערב אחד מהם שימש שליח הציבור , והקהילה כולה התפללה מנחה במדי צבא . "לבנון " כשהגענו למקום אנשי הסירה נבהלו מאוד . הם היו בטוחים שמשמר החופים הלבנוני תפס אותם . ממרומי הסטי"ל צביקה זמיר ניסה להסביר להם בצעקות שהם בידיים בטוחות . בסוף הוא צעק להם ' שמע ישראל' - רק אז הבינו שאנו יהודים ושבאנו לחלצם" הכלב הקרבי מאסמאעיליה הסיפור שלי בזמן מלחמת ההתשה הייתה חטיבה 16 פרוסה באזור הגשרים של תעלת סואץ לצד סיורים , תצפיות ואיסוף מודיעין , היו גם כמה רגעים אנושיים , כמו זה שהתרחש כשהמצרים עזרו להחזיר כלב אובד לידי אחד מחיילי החטיבה דני אשר ד"ר , תא"ל ( asherdm @ netvision . net . il ;( 'מיל בימי מלחמת ההתשה שלאחר מלחמת יום הכיפורים סופחה חטיבה - 16 חטיבת ירושלים בפיקודו של אל"מ זאב עופר - לאוגדה , 143 אוגדתו של אלוף אריאל שרון , שהייתה פרוסה משני צדיו של אזור הגשרים על פני תעלת סואץ . גדוד 62 של החטיבה נערך על שלושת גשרי התעלה כדי לאבטחם . מפקדת החטיבה עם שני גדודים , 161 ו , 163 - גדוד המרגמות הכבדות והסיירת החטיבתית נפרסו במטעי המנגו ועל הרמפות המצריות , ממערב לתעלת סואץ ודרומית לאסמאעיליה , באזור מצבת החייל האלמוני ועד דרומית לאגם תמסח . כאן ניהלנו במשך חמישה חודשים שגרה של אחזקת קו שכללה סיורים ותצפיות ומעת לעת גם ימי קרב , שבמהלכם נורו ארטילריה מתותחים ומטל"רים ואש מנשק קל משני צידי הקו החדש . מולנו , וכדי לחסום את הגישה לאסמאעיליה , נערכה חטיבת הצנחנים המצרים 150 במוצבים ובמאחזים בתוך השטח הסבוך של מטעי המנגו . מחלקת המודיעין הכפולה ( כמעט 50 קצינים ומש"קים ובהם גם ע' קמ"ן סרן רובי ריבלין ) של החטיבה ושל מחוז ירושלים - שבה שירתו עדיין מש"קים שלחמו בירושלים בתש"ח - עסקה באיסוף מודיעין בעיקר באמצעות תצפיות . הידע שנרכש ב"קו העירוני" יושם גם כאן בכרטיסי טווחים ובלוחות עזר לתצפיתן ולדווח . בין שאר המשימות שלי כקמ"ן שימשתי נציג החטיבה בפגישות עם האו"ם ועם המצרים שנערכו באוהל שנפרס בין מוצבי צה"ל ומתחמי המצרים . הפגישות נועדו לאפשר שגרה של אחזקת קו עם חיכוך מינימלי . באחד הבקרים התבשרתי כי כלב שהביא איתו אחד מחיילי המילואים של החטיבה חצה את הקווים ואבד . בפגישה באותו יום העליתי בפני ראיד כמאל המצרי , ככל הנראה קמ"ן חטיבת הצנחנים שהייתה פרוסה מולנו , בקשה לא שגרתית : להחזיר את הכלב שהיה יקר לבעליו . הקצין המצרי שהיה מופתע מעצם הבקשה השיב : We shall check and try - if he is not a War " dog We'll bring him back " ( נבדוק וננסה - אם הוא אינו כלב קרבי נשיב אותו . ( ואכן כבר למחרת הוחזר הכלב אחר כבוד לבעליו הנרגש . באחד הבקרים התבשרתי כי כלב שהביא איתו אחד מחיילי המילואים חצה את הקווים ואבד . בפגישה באותו יום העליתי בפני ראיד כמאל המצרי בקשה לא שגרתית : להחזיר את הכלב שהיה יקר לבעליו

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help