|
|
Page:9
שפה רפה לימודי הערבית במשבר למה חשוב כל כך ללמוד את השפה הערבית בתקופתנו ? מדוע למרות זאת מעטים הם אלה המעוניינים ללמוד אותה ? ובאילו דרכים ניתן לפתור את המשבר במקצוע הלימוד הזה ? כינסנו מומחים בעלי נגיעה לנושא לרב - שיח מקיף אפי מלצר ורון כתרי כתבה : בשמת בר - עקיבא בשנים האחרונות נשמעת יותר ויותר הטענה שהוראת השפה הערבית במערכת החינוך בישראל נמצאת בנסיגה . העדפת התלמידים ללמוד מקצועות אחרים , ההסתייגות מ"כל מה שערבי" שמתחזקת באוכלוסייה , הרמה הנמוכה של ההוראה והיעדר משאבים מטעם משרד החינוך הביאו לכך שפחות ופחות תלמידים לומדים את השפה לבגרות ברמה מוגברת של חמש יחידות לימוד , ופחות בוגרים של מערכת החינוך מסיימים את לימודיהם מצוידים בידע אמיתי של ערבית . החל מהקיץ שעבר קוצץ דרמטית הבונוס הניתן לנבחנים בבחינת הבגרות ברמה של חמש יחידות בערבית מ 25 נקודות ל 10 בלבד , דבר שהפחית עוד יותר את המוטיבציה של תלמידים לבחור במקצוע . החשש הוא שאם המצב הקיים יימשך עלול מעמדו של המקצוע להישחק עוד יותר , לא יוכשרו די מורים חדשים תחת אלה הפורשים , ולימוד הערבית בבתי הספר יתמסמס . כינסנו לדיון מומחים בסוגיה : סמדר פרי , הכתבת לענייני ערבים של " ידיעות ; "אחרונות פרופ' אייל זיסר , פרופסור להיסטוריה של המזרח התיכון ; פרופ' חגי ארליך , פרופסור להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה ; יעקב רוזן , לשעבר שגריר ישראל בירדן ; אבי לקח , מנהל אגף ברשות האוכלוסין , לשעבר מנהל בית ספר לערבית ומנהל משרד הפנים במזרח ירושלים ; ונימי סמל , תלמיד במגמה המזרחנית בעבר ששירת בחיל המודיעין . על הפרק : מהו מצב הוראת הערבית בבתי הספר כיום , לאן מועדות פניו של המקצוע ומה ניתן לעשות בנדון . בפנינו שלוש שאלות עיקריות הדורשות מענה : מדוע נכון וחשוב ללמוד ערבית במציאות של ישראל ? 2012 מדוע אין לזה " קונים" - למה כל כך קשה לשכנע בחשיבות של הלימוד , אם היא אכן קיימת ? מה צריך וניתן לעשות כדי להביא לשינוי ? נפתח בשאלה הראשונה : למה חשוב ללמוד ערבית ? סמדר פרי : אני לא רואה את החיים שלנו כאן בלי ללמוד ערבית . אולי אתרום מהניסיון שלי כמי שמסיירת בכל העולם הערבי : בצד השני לומדים עברית , יודעים עברית ויש סקרנות עצומה לגבי ישראל ומה שקורה אצלנו , רצון ללמוד אותנו . בכל פעם מחדש נדהמתי מהיקף העניין והרצון ללמוד . אני חושבת שזה גם מביא לכך שבמצרים , למשל , עשו את כל מה שאפשר לעשות כדי למנוע מהתושבים להגיע הנה בגלל ההלם התרבותי שהם היו נתקלים בו . כל מצרי שהיה מגיע הנה למטרה מסוימת - עסקים , תרבות , פגישות פוליטיות - היה חוזר המום לקהיר או לאלכסנדריה ומספר על ההתרשמויות שהיו שונות מאוד ממה שחינכו אותם . בעיתונים הגדולים בכל מדינה ערבית מופיע עמוד שלם בנושאים הקשורים לישראל . הצימאון והסקרנות גדולים מאוד , וכשהם פוגשים ישראלים הם אינם פוחדים ולא נרתעים מהשאלות שממטירים עליהם . ערביי ישראל מדברים ברובם עברית ומתחנכים ברובם בשפה העברית , אבל אנחנו חיים במזרח התיכון , ואני מרגישה שזו נכות שאני לא מכירה את השפה והתרבות של מי שאני חיה בביצתו . פרופ' אייל זיסר : השפה היא שער . היא הפתח שדרכו אנחנו יכולים להגיע אל הצד השני של תרבות , היסטוריה , מורשת , חיי היומיום . אפשר תמיד לבוא ולומר שהתקשורת הישראלית מכסה את כל הדברים , אבל זה בעצם לשים את עצמך שבוי בידי אג'נדות אחרות , זרות , ולא להחליט בעצמך מה אתה באמת רוצה לדעת ולמה אתה באמת רוצה להיחשף . זה אחרת כשיש לך שליטה בשפה ואתה גולש לאתר אינטרנט ערבי או רואה תוכנית טלוויזיה ערבית , צופה בחדשות ואחר כך רואה סרט או תוכנית בענייני תרבות . אנחנו חיים במזרח התיכון , מוקפים במאות מיליוני ערבים שיש להם תרבות משלהם , שפה משלהם , חיים משלהם . יש פה אוכלוסייה פלסטינית שאנחנו חיים לצדה , ובתוכה ערביי ישראל . אנחנו צריכים להחליט אם חזוננו הוא להשתלב במרחב הזה או להסתגר , להתנתק , להקים חומות בידוד , לאו דווקא בהקשר של מלחמה ; בשלום - ב"שלום ולא . "להתראות אני מאמין שעתידנו כאן , כמדינה וכחברה , קשור בפתיחות אל האוכלוסייה שבתוכה אנחנו חיים , ולכן השפה , התרבות וכל מה שהן מייצגות הם אינטרס חיוני . אבי לקח : בדרך כלל כשמדברים על השפה הערבית מסתדרות לנו בראש שתי מטרות עיקריות : המטרה האזרחית החברתית והצורך הביטחוני צבאי הגנתי שלנו ככלי נוסף מבחינת מודיעין . אני חושב שדווקא מטרת השלום צריכה להיות יותר מודגשת על ידינו - לנהל פרופ' אייל זיסר : אנחנו חיים במזרח התיכון , מוקפים במאות מיליוני ערבים שיש להם תרבות משלהם , שפה משלהם , חיים משלהם . אנחנו צריכים להחליט אם חזוננו הוא להשתלב במרחב הזה או להסתגר , להתנתק , להקים חומות בידוד
|
|