|
|
Page:12
החברתית והפוליטית . אבל תהליכים קולקטיביים אלה תוארו כמונעים על ידי כוחות עזים שהעניקו למעשה האנושי הפרטי משמעות היסטורית מהפכנית . המיתוס , הריטואל והמיסטי פיקציה של הקולקטיב , ובמיוחד של מנהיגיו , העניקו לתנועות הפוליטיות של מאתיים השנים האחרונות ממדים של דת חילונית . הלאומיות , וכמותה תנועות המוניות של תיקון חברתי , פיתחו מגמות של דחיקת הקץ ושל כמיהות אסכטולוגיות דתיות , שנספגו אל תוך הניסיון המודרני . השאיפה האסכטולוגית בלבושה החילוני ביקשה להגשים בפועל חזון אוטופי כשלב הכרחי בהתקדמותה של ההיסטוריה האנושית לקראת גאולה כללית ( טלמון תשכ"ה . ( הרעיון המשיחי תפס מקום בולט בתודעה הציונית המודרנית כבר מראשיתה . גם במנהיגותו של הרצל ובהופעותיו הפומביות ראו יהודים רבים בגולה גילוי משיחי ( בן גוריון תשל"א , . ( 7 תבניות משיחיות של ביטוי ותגובה ניתן לאתר בתרבות הציונית כחלק מאותה אוריינטציה חילונית , שמשעבדת מגמות רוחניות ופוליטיות קדומות וותיקות לצרכיה של תנועה לאומית מודרנית . לכאורה , התרבות הציונית סללה דרך חילונית שכוננה עצמה תוך הבלטת סלידתה מן הקיום היהודי בגולה ומן המסגרת הכובלת של חיי הדת . החיבור האמיץ בין מסורת ההשכלה העברית וביקורת הדת היהודית ( ולא האנטי דתית ) שהתפתחה בה לבין הציונות החילונית המודרנית היה לתבנית אידיאולוגית מרכזית שהזינה את התרבות הציונית . אך מבעד למראית העין של הייצוג האידיאולוגי הדיכוטומי של דתיות / חילוניות , נראה כי מעולם לא נשתמרה הבחנה זו כנתינתה , והיחסים בין המרכיב הדתי , האמוני לבין דפוסי הלאומיות המודרנית נותרו תמיד ולמעשה עד עצם היום הזה — כפקעת אמביוולנטית בלתי פתורה . יותר משהיתה התרבות הציונית תרבות חילונית לאומית מודרנית , היא היתה לזירת קרב מתמשכת בין מגמות סותרות ויריבות . השימוש הפעיל שעשה הייצוג השירי של מגמות חילוניות במסורת לשונית יהודית וברבדיה הדתיים הוא ביטוי מובהק למתיחות מתמשכת זו . את כור ההיתוך המרכזי והמשפיע
|
|