|
|
Page:8
בשנים האחרונות ממדים של פולחן , יש לתלותו גם ברצון להבין את ההיםטוריון המרטיר הזה , שהקריירה המזהירה שלו נגדעה ככה באבה . מה זיקתה של תמונה אחרונה זו לקודמותיה ? ובראייה רחבה יותר : באיזו מידה מתבארת מקוריותו הסוחפת של בלוך , אחד ההיסטוריונים החדשנים ביותר של זמנו , מתוך חוויותיו הקיומיות שלו ? בלוך קרא , נכון יותר — הטיף , להיסטוריונים לעסוק בבעיות : ' אחדות המקום אינה אלא אי סדר . רק אחדות הבעיה יוצרת . 'מוקד השאלות שעל ההיסטוריון להציג מתוך התמודדות עם הבעיה שלפניו הן שראוי להן להכתיב את גבולות החקירה בזמן ובמרחב , ועל כן אין להתחשב בחלוקה המסורתית לשלוש תקופות או להפריד בין עבר להווה , אין להיעצר בגבולות מנהליים או לאומיים , גם אין להסתגר באחת מן התת התמחויות של המקצוע כדי שלא תאבד היכולת לעמוד על הקשרים שבין תופעות קונקרטיות . אדרבה , על ההיסטוריון להיעזר במקצועות אחרים ( כלכלה , אתנולוגיה , גאוגרפיה , סוציולוגיה , פסיכולוגיה , בלשנות , תולדות הספרות והאמנות ועוד , ( לגלות סוגי מקורות חדשים ולנצל ידע שצברו אנשי מעשה בני זמנו ( כגון טכנאים שמועסקים במשרדי חקלאות ) כדי להרחיב את מאגר הנתונים שיכולים לסייע להבין את המציאות הנחקרת . הבנה זו מותנית בייחוד בחשיפת המנטליות , הרגשות הקולקטיביים המשפיעים על ההתנהגות : 'העובדות ההיסטוריות הן במהותן עובדות פסיכולוגיות' ( עמ' , ( 198 ובלוך עניינו בפסיכולוגיה הקבוצתית , ולא בפסיכולוגיה האינדיבידואלית , שכן גם במחקרו ההיסטורי הוא מתמקד בקבוצות ולא ביחידים . המתודה הרגרסיבית וההשוואה בין חברות שונות ( בדרך כלל בציביליזציה אחת ) הן שתיים מן השיטות שיסייעו בידי ההיסטוריון להסיק את מסקנותיו . עבודתו צריכה לעמוד בסימן ההעזה , הנוךקונפורמיזם . כך למשל כותב בלוך במבוא לספרו על ההיסטוריה הכפרית הצרפתית , שסינתזה בטרם עת , הנעשית כשהידע עודנו מצומצם , אם היא מתמודדת עם השאלות הנכונות , יש בה לקדם לעתים את המחקר יותר משפע של עבודות אנליטיות . משמע , ההכללה האינטואטיבית יכולה להועיל יותר ממחקר פרטני — לדבורה עשוי להיות יתרון על הנמלה . בעיני בלוך מטרתו
|
|