|
|
Page:7
מארק בלוף — בין חייו למחקרו ב"ז קדר לזכרו של יורם ברונוכסקי , שציפה שנים רבות לתרגומו של ספר זה בספרו על ההיסטוריה הכפרית הצרפתית Les Caracteres originaux ) , ( de I'histoire rurale franqaise שנדפס בשנת , 1931 וכן בספרו האחרון , אפולוגיה על ההיסטוריה או מקצועו של ההיסטוריון , שתרגומו העברי מונח לפנינו , אומר מארק בלוך שבמחקר ההיסטורי כדאי לעתים להתקדם במהופך לסדר ההתרחשויות , ולהבהיר את הרחוק באמצעות הקרוב . ההיסטוריון אמור להתבונן , כביכול , תחילה בתמונתו האחרונה , הבהירה , של הסרט , ואז לגלגל את הסליל לאחור אל התמונות העמומות יותר . זו 'המתודה , 'הרגרסיבית אחת ההצעות הנועזות של בלוך . התמונה האחרונה בחייו של מארק בלוך עצמו : 16 ביוני , 1944 כעשרים וחמישה קילומטרים מצפון לעיר הצרפתית ליין , שעת ערב מאוחרת , אחו רבוע מוקף שיחים גבוהים . משאית נעצרת . ארבעה עצירים , מאנשי המחתרת , מורדים ממנה . אנשי גסטאפו מסירים את האזיקים מעל ידיהם , דוחפים אותם לעבר האחו . הארבעה עוברים את השיחים , עושים כמה צעדים מהוססים עד שצרורות מקלע מפילים אותם . חבריהם מורדים מן המשאית , ארבעה אחר ארבעה . באחת הרביעיות — מארק בלוך בן החמישים ושבע , ממושקף , שביר , איש מחתרת זה יותר משנה , ולצדו נער בן שש עשרה רועד כולו : 'זה . 'יכאב בלוך אוחז בזרועו בחיבה ואומר לו : 'לא , ילד , זה לא , 'כואב ונופל כשהוא הראשון לקרוא : 'תחי צרפת ' ! תמונה עזה זו רישומה ניכר בכל מה שנכתב מאז על מארק בלוך , ונראה שגם העניין המחודש באיש וביצירתו , ההולך ולובש
|
|