|
|
Page:9
שלמי תודה ספר זה תחילתו בהיסח הדעת . זהו ספר שמעולם לא התכוונתי לכתוב , שמטרותיו נקבעו תוך כדי התקדמות , שעד שכבש אותי והשתלט על חיי , כלל לא ידעתי שאני כותבת אותו . באחד הימים בחנתי באטלס היסטורי מפות של ארץ ישראל מתקופת התנ"ך . בין המפות היתה אחת שהציגה את נתיב ההליכה של אברהם מאור ( כשדים ) לארץ כנען . התבוננתי במפה ותהיתי כמה קילומטרים ארך המסע . מכיוון שחוקרי התנ"ך לא עסקו בשאלה זו , חישבתי את המרחק בעצמי ואף נעזרתי באנשים נוספים שחזרו על מרירותי . אחר כך ביקשתי לברר אם אפשר לעבור מרחק כזה בתקופת חיים אחת , ואחר כך אם ייתכן שתלאות הדרך הארוכה שעשתה שרה לצד אברהם , פגעו בכושר פוריותה ? אחר כך עלו שאלות נוספות , וכל אחת מהן הצמיחה , כאילו מעצמה , חופן שאלות נוספות שכל אחת מהן חייבה בירור מקיף . העיסוק במגוון רחב כל כך של נושאים שאב אותי אליו והשפיע על הסובבים אותי . ראשונים לכולם הם בני משפחתי : אילן , ישי , עירא ועינת . סבלנותם , שותפותם ותחושת האחווה שבינינו היו הכוח המניע שאפשר לי להמשיך במסעי שלי באין מפריע . אין מילים לבטא בהן את תודתי להם על שבפשטות מובנת מאליה תמיד עמדו לצדי . הרביתי לשוחח על הנושאים שבספר עם גיסתי , עליזה ארד , ועם
|
|
|