sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:12

כשל הערכת האויב הסורי במלחמת שלום הגליל בתוכנית מתקפתית מן הסוג של של"ג יש חשיבות עליונה לדפ"א לאויב - ניתוח דרכי הפעולה האפשריות שלו האם היו אלטרנטיבות להערכה של אמ"ן והאם הובאו לידיעת הקברניטים , ומה הייתה התייחסותם לכך ? מה קדם למה : האם ההערכה המדינית - אסטרטגית קדמה ושימשה בסיס למימוש הנחות היסוד של הדפ"א כפי שהוצגה , או שהדפ"א נכתבה בהתאם לראייה מדינית - אסטרטגית ? בני מיכלסון אל"מ ( , ( 'מיל היסטוריון , יו"ר העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית ; bennymichelsohn @ isdn . net . il כישלון ההתרעה המודיעינית של אמ"ן במלחמת יום הכיפורים התקבע בתודעה כאחד המחדלים החמורים בתולדות צה"ל . בנושא זה התפרסמו תלי תלים של הערכות ושל מחקרים . פחות דובר על מצבו של המודיעין במלחמת שלום הגליל , בראייה של הערכה לקראת מלחמה . רבות דובר על כשלי המודיעין הקרבי , אולם פחות מדי נתנו את הדעת לתפקיד המכריע שהיה למודיעין פיקוד הצפון , לאמ"ן מחקר ולראש אמ"ן בתהליך קבלת ההחלטות ערב המלחמה . מכאן החשיבות הרבה בהבנת עמדת אמ"ן באותה תקופה ; האם היו אלטרנטיבות להערכה של אמ"ן ; האם הן היו בתוך המערכת והובאו לידיעת הקברניטים , ומה היו ההתייחסויות של הקברניטים לעניין הזה . הדפ"א - הערכה מול ביצוע נשאלת השאלה : האם הדפ"אות - דרכי פעולה אפשריות לאויב - אשר ליוו את תהליך התכנון לפני המלחמה היוו בסיס לתכנון ולמלחמה , או שמא נכתבו כדי לרצות את רצון הקברניטים ? האם הנחות היסוד של הדפ"א היו הבסיס לתכנון המדיני - אסטרטגי של מלחמת של"ג , או שקודם היה הטיפול המדיני - האסטרטגי של הקברניטים ואחר כך הקמ"ן " עשה" הנחות יסוד ודפ"א לרצות אותם , לאמור - ניתן יהיה לעשות את מה שאנחנו רוצים בלבנון בלי התערבות הסורים ? הבעיה הייתה האם הסורים יתערבו , ואיך יתערבו . בעיה זו עמדה בבסיס החלטותיה של ממשלת ישראל , שביקשה לטפל במחבלים ללא התערבות הסורים . ניתן להבין זאת מהנחות היסוד והדפ"א , שלפיהן הסורים יתרכזו בהגנה על הבקעה ומפני האיום על סוריה ויאפשרו לנו לטפל במחבלים בצורה חופשית יחסית . עד כדי כך הייתה מושרשת הערכה זו , שהממשלה אישרה את המהלך של עוצבת הפלדה בהרי השוף כדי שיראו לסורים שיש סיבה לבצע את הנסיגה וייתנו לצה"ל לטפל גם בחטיבות ירמוך וכראמה הפלסטיניות במרכז לבנון ובמזרחה . החלטת הממשלה הייתה , כפי שכינה זאת בגין , " מהלך חניבעל" - כוח עובר דרך . "אלפים"ה הכנסת עוצבת הפלדה להרי הלבנון , כדי להגיע מהר לאזור דהר אל - ביידר , ועל ידי זה לאיים על הסורים מעורפם כדי שייסוגו גם בגזרה המזרחית , בקו 40 ק"מ , קו טווח הארטילריה של המחבלים שעליו דובר . כאן נשאלת השאלה : האם חשבה הממשלה שאפשר יהיה להילחם במחבלים בלי להסתבך בלחימה בסורים ? הממשלה האמינה באמת ובתמים שאם צה"ל יתקוף גם את הסורים מההתחלה , ייעצר המבצע מיד בלחץ המעצמות בלי שנספיק לגמור את המלאכה עם המחבלים . הפתרון היה הדרגתי : קודם כל לטפל במחבלים ולהימנע ממגע עם הסורים . האמונה שעמדה בבסיס החלטת הממשלה , שהסורים יגנו על האיום לכיוון דמשק ויאפשרו לנו לטפל באופן חופשי במחבלים , התבססה על הדפ"א לאויב הן של הפיקוד והן של המטכ"ל . יחד עם זאת נשאלת השאלה : האם בעת ההיא הוצגה לקברניטים גם דפ"א אחרת ? האם הייתה גם הערכה אחרת ? מפקד בכיר אחד בצבא נתן הערכה שונה לחלוטין . היה זה אלוף משה בר כוכבא ( בריל , ( שהיה אז מפקד הגיס הצפוני . והוא אמר : " רבותיי , לא רק שהסורים לא ייתנו לכם לטפל במחבלים , אלא שלא תהיה ברירה ונצטרך לחסל את הסורים , כי הם יכניסו לשם שתי דיוויזיות לפחות , והם ייערכו עם מערך אחד באזור קרעון- ראשיא משני עברי ג'בל ערבה ועם מערך נוסף צפונית לשם . לכן צריך לעשות את כל ההכנות כדי שעוצבת הפלדה תוקצה לגיס הצפוני אשר משימתו תהיה בבקעה , כי המערכה שם תהיה כבדה מאוד . זאת כיוון שהסורים יגנו על לבנון ; הם רואים במדינה זו חלק אינטגרלי מהשטח הסורי והם לא יאפשרו לנו לעשות שם כבתוך . "שלנו איש לא קיבל את מה שאמר . נוסף על כך אמרו : " רוצה לשחק ? . "שישחק התוצאה הייתה שקמ"ני האוגדות נאלצו הממשלה האמינה באמת ובתמים שאם צה"ל יתקוף גם את הסורים מההתחלה , ייעצר המבצע מיד בלחץ המעצמות בלי שנספיק לגמור את המלאכה עם המחבלים . הפתרון היה הדרגתי : קודם כל לטפל במחבלים ולהימנע ממגע עם הסורים נשאלת השאלה : האם הדפ"אות שליוו את תהליך התכנון לפני המלחמה היוו בסיס לתכנון ולמלחמה , או שמא נכתבו כדי לרצות את רצון הקברניטים ? האם הנחות היסוד של הדפ"א היו הבסיס לתכנון האסטרטגי - מדיני של מלחמת של"ג , או שקודם היה הטיפול האסטרטגי - מדיני של הקברניטים ואחר כך הקמ"ן "עשה" הנחות יסוד ודפ"א לרצות אותם

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help