|
|
Page:11
מאמרו של דורון אברהם , "מרשות ההורים לשירות האוטופיה : מרדנות הנוער ההיטלראי , "' נוגע בשאלת תפקידם של בני הנוער הגרמנים באותו פרק זמן בצד השני של המתרס , במסגרת תנועת ה " היטלריוגנד . " במאמר מוצגים התפקיד החשוב שמייעדות תנועות מהפכניות לבני נוער , וההשפעה שיש לבני הנוער על התפתחותה ועל הסתעפותה של המהפכה . אברהם מציג את האופן שבו דפוסי המרדנות שהוקנו לנוער זה הובילו לבסוף ליציאה שלהם כנגד המסגרת המהפכנית עצמה . השער השלישי בוחן את יחסיה של תרבות הילד עם מדינת הלאום במחצית השנייה של המאה . 20-ה המאמרים , הדנים בטקסטים שמבוגרים ייעדו לילדים ובטקסטים שילדים חיברו עבור עצמם , חושפים התגייסות פומבית לחיזוקה של האומה לנוכח איומי משבר , ומנגד גם זרמי עומק חבויים המציגים ערכים מתנגדים . יעל דר מציגה במאמרה , "רטוריקת הקטסטרופה בעיתוני הילדים : העברה -דורית של תודעת השואה 'בתקופת ההמתנה 967 , ' , "ו שינויים קיצוניים שחלו ברטוריקה של עיתוני הילדים בישראל בתקופת משבר זו שקדמה למלחמת ששת הימים . דר מציגה את האופן שבו נרתמה עיתונות הילדים להעמקת תחושה של איום קיומי וחשש משואה אפשרית , בקרב קוראי העיתון הצעירים . היא בודקת באופן השוואתי את רטוריקת הקטסטרופה שננקטה בעיתונות הילדים בתקופת ההמתנה עם זו שננקטה בתקופת השואה . מאמרה של יעל טף-סקר "ייצוגי שכול ופחד בספרות הילדים הישראלית לפני מלחמת יום הכיפורים ואחריה , " דן בהיבט מרכזי אחר של תרבות הילד , בספרי ילדים , ומתאר תמורות עמוקות בנוגע לפחד ולשכול , שהשתקפו בתקופות אלו . טף-סקר עומדת על הדרך שבה ערוץ כתיבה זה משמש סיסמוגרף רגיש לתמורות בערכים לאומיים . שני המאמרים החותמים את האסופה מציגים את הפוטנציאל החתרני והמתנגד של תרבות הילד במדינת הלאום . מאמרה של רימה שיכמנטר , תיבת הדואר שלנו : קולם של הילדים במכתבי קוראים בעיתונות הילדים בשנות החמישים , " עוסק בתגובות של ילדים למגויסות הלאומית שהכתיבו המבוגרים , כפי שזו עולה ממכתבי ילדים למערכת בעיתוני הילדים בישראל בשנים אלה . שיכמנטר מצביעה על רכיבים המעידים על הצלחת המבוגרים בפרויקט הגיוס וגם על רכיבים חתרניים בטקסטים של הילדים .
|
דור לדור
|
|