|
|
Page:10
דפוסים דומים של שיתוף ילדים בפרויקט תכנון התרבות הלאומית החדשה עולים ממאמרה של בשמת אבן-זהר , "שיתוף הילדים ביוזמה העברית בשנים , " 1905-1880 המוקדש לילדי העלייה הראשונה . אבן-זהר מתארת הערוצים השונים ששימשו את יזמי התרבות העברית בארץ-ישראל לצורך הפצתו של הרפרטואר החדש , ואת האופן שבו שותפו הילדים במשימה ותרמו לקידומה . יהודית שטיימן ממשיכה את העיסוק בפרויקט תכנון התרבות בארץ ישראל במאמרה "מורים כיזמי תרבות - מקרה מבחן : מורי בית הספר לבנות ביפו בראשית המאה . " 20-ה באמצעות מקרה מבחן זה ממחישה שטיימן כיצד קבוצה מצומצמת של מורים , שפעלה בתוך בית הספר ומחוצה לו , הצליחה לעבד אידאולוגיה מופשטת לרפרטואר תרבותי לילדים , שהיה רכיב חיוני לביסוסה ולהפצתה . טל קוגמן עוסקת בהיבט הסימבולי של הילדות ושל הנעורים בתנועות שחורתות על דגלן שינוי , במאמר "ילדי העתיד : השכלה יהודית , נאורות גרמנית ומה שביניהן . " במאמרה משווה קוגמן את מקומם של ילדים בתמונת העתיד של ההשכלה הגרמנית-יהודית עם מקומם בתמונת העתיד של ילדים בנאורות הגרמנית-נוצרית . ההשוואה מלמדת על ההשפעה הרבה שיש לתנאים החברתיים-תרבותיים על המקום שמייחדים לילדים בתנועות של שינוי . השער השני דן בתפקידם המרדני של ילדים ושל בני נוער בעתות משבר ואסון במחצית הראשונה של המאה . 20-ה מאמרה של אביבה חלמיש , " הנעורים של 'השומר הצעיר ' , " ( 1948-1911 ) מתמקד בפעולתה של תנועת הנוער היהודית "השומר הצעיר " באירופה ובתפקידים שחבריה הצעירים על עצמם תחילה כאקט מרדני במסגרות היהודיות הקיימות , ואחר כך כתנועה הרואה את עצמה כאחראית לגורלו של העם . מאמרה מציג את התפקידים המנהיגותיים החשובים שמילאו בני הנוער במסגרת זו בעת מלחמת העולם השנייה והשואה . חנה לבנת מנתחת במאמרה , "' בפלסטינה כל ילד רוקד הורה בגיל ובשירה הספרות הציונית לילדים יהודים בגרמניה הנאצית , " את התפקיד התרבותי החיוני שמילאה עיתונות הילדים בתקופת הרייך השלישי בהבניית זהותם של ילדים ובני נוער יהודים . היא מתארת את התמודדות עיתוני הילדים תנאים היסטוריים מורכבים , ואת החשיבות שנודעה להם כסוכני זהויות יהודיות חלופיות .
|
דור לדור
|
|