|
|
Page:7
שלו . התוצאה הסופית של תהליך החברות המקצועי , ברוב התכניות להכשרת מורים שבמחקר הזה , היא "ייצור מחדש" של מורים בשיטה הבית-ספרית הקיימת והנצחת תרבות ההוראה והחינוך הקיימות המאופיינות בשמרנות , באינדיבידואליזם , בגישה ביהביוריסטית ובהתנגדות חזקה לשינוי . ( Su 1990 , 386 ) התכנית המוצעת כאן חותרת ליצירת אקלים המושתת על דיאלוג מתמשך בין כל מרכיבי המוסד החינוכי , לקראת שותפות מרבית שלהם בקביעה של מטרות המוסד והדרכים למימושן , ועם זאת מבקשת לשמור גם על מידת החירות הנחוצה לשם פיתוחה של אישיות מוסרית . בעניין חשיבותה של שותפות סוברת נל נודינגס כך : בתי ספר המאורגנים במבנה היררכי ושמגמתם היא השגת מטרות , מייצגים לעתים קרובות נייטרליות רגשית , התמקדות , "אני"ב באוניברסליות , בהישגיות ובמומחיות . בניגוד לכך , בתי ספר הבנויים כקהילה קומוניטרית מציגים תפיסה קולקטיבית ותומכים בה ... אנשים כמהים להשתייך לקבוצה שממנה אי-אפשר לפטרם או לסלקם , לחלוק רגשות , להיות חלק ממשהו גדול יותר מאשר הס עצמם . הס מבקשים שיתייחסו אליהם כאל אנשים ולא כאל מקרים , להיות מוערכים על פי מה שהם ולקחת חלק במגוון פעילויות שאינן כולן אינסטרומנטליות . ( Noddings 1996 , 248 ) התכנית חותרת לספק לסטודנט להוראה את הגירויים ואת התנאים הדרושים ליצירת שינוי בתפיסתו החינוכית בהתבסס על אישיותו ועל תפיסת עולמו . הספרות המעטה העוסקת בדרכי החינוך הערכי-מוסרי של מבוגרים ( Brookfield 1998 , 283 ) מדגישה גישות חינוכיות שמטרתן להרחיב ולהעמיק את הממד המוסרי שבבחירותיו של האדם המבוגר , כלומר גישות החותרות להרבות בתחומים שיש בהם התייחסות לממד המוסרי , ולחדד את המשמעויות המוסריות הכרוכות בהן . בכל אלה , הסטודנט נתפס כאדם מבוגר , גם אם בגרותו היא רק בתחילת צמיחתה . משמעות הדבר לאיש החינוך היא כי ניסיונו
|
|