|
|
Page:6
התכנית מציעה שילוב של דברי הגות , תאוריה ומכלול התנסויות , ומטרתה - להצמיח גישה חינוכית המתבססת על תפיסה אתית של אכפתיות כלפי הזולת וכלפי הסביבה , במוסדות להכשרת מורים ובבתי הספר . גישה זו תיבנה בתהליכי למידה המשלבים רגש , תבונה ועשייה . לעניין זה חשובים דבריהם של רוג'רסון ווב -.לעתים קרובות מדי מתמקדת הכשרת המורים במערכת מיומנויות ש"יש , "ללמוד ומתעלמת מהתפתחות תהליך של קבלת החלטות אתיות וחינוכיות ... יש לדרוש ממכשירי המורים לבחון מיומנויות אלו לאור מושגים מתוך האתיקה של האכפתיות ... ( Rogerson & Webb , 1991 ) בתכנית זו מוצע ליצור איזון בין הממדים ההכרתיים של תהליכי ההכשרה להוראה לבין הממדים הערכיים-רגשיים שלהם . באקלים הכשרה כזה , הסטודנט ילמד לפעול בכל הממדים הללו מתוך הדגשת הגורמים המעודדים ומטפחים יחס אכפתי ( caring relationship ) למצבו של האחר . ברור שאין בכוחה של תכנית כלשהי , המוגבלת מבחינת הזמן וההיקף , לחולל שינוי בהשקפות ערכיות מושרשות ללא שותפותם של גורמים נוספים הרלוונטיים להתחנכותו של האדם - המשפחה , הקהילה , אמצעי התקשורת , המשטר הפוליטי וכד' . ( Damon & Colby 1996 , 32 ) לפיכך , בית ספר או מוסד להכשרת מורים החותר לגיבושה של תרבות כגון זו אינו יכול להתחמק מלהגדיר מחדש את מהות תפקידו , את מבנהו ואת מערכות יחסיו מפנים ומחוץ . תהליך שבאמצעותו נוצרת תרבות של אכפתיות ואמון הדדי אינו יכול להתרחש בסביבה חברתית שמתקיימות בה היררכיות ניהוליות קשיחות ותחרותיות ככלי מרכזי לדרבון ההתקדמות ( של מורים או של סטודנטים ) ומערכות יחסים ביןאישיות פורמליות המבוססות בעיקרן על תפקידו של האדם ולא על איכותו האנושית . סו , אשר חקרה תהליכי חברות של סטודנטים להוראה בארצות הברית , הסיקה כי : רוב המוסדות להכשרת מורים המופיעים במדגם שלנו מדגישים את הפן הטכני של תהליך החברות של סטודנטים להוראה ולא את הפן המוסרי
|
|
|