|
|
Page:9
הקדמה " לא ניתן לפתור בעיה רודשה באותה חשיבה שבה היא נוצרה" אלברט א"נשטין בספר זה אציג גישה חדשה לשינוי בחינוך , שאני מכנה אותה "חשיבה . "אקולוגית בעקבות המושג "הבנה אקולוגית" שטבע בייטסון Bateson , ) , < 1972 אני מתייחסת לאקולוגיה באופן מטפורי כאל אפיסטמולוגיה או כאל דרך חשיבה בתחומים שונים , כגון אקולוגיה , הנדסה , תכנון ערים , פיתוח ארגוני , פסיכותרפיה , חיי משפחה וכדומה . יחידת הניתוח של החשיבה האקולוגית היא האינטראקציה או יחסי הגומלין בין המרכיבים , והנחות היסוד שלה הן ארגון עצמי , רפלקסיביות וסיבתיות מעגלית . באקולוגיה חל מעבר ממערכות סגורות למערכות פתוחות , ומעבר זה הביא בעקבותיו שינוי משמעותי בתפיסת תפקידו של האדם במערכת . האדם מוכר היום כמרכיב חשוב במערכת ולא כגורם פולשני המערער את איזונה . מתייחסים אליו כאל מרכיב פנימי , הפועל מחד גיסא באינטראקציה עם יתר המרכיבים ומאידך גיסא כרפלקטור או כמשקיף חיצוני , המודע לתפקידו האינטראקטיבי ואף מקבל אחריות למעשיו ולמערכות הידע שבנה . ספר זה בא להדגיש את התפקיד הכפול של האדם ואת השלכותיו על שינוי מערכתי בחינוך . הוא מבקש לבחון כיצד מעצבת החשיבה האקולוגית קהיליית לומדים , שבה מתקיים תהליך למידה דיאלקטי אצל הפרט הפועל בשני מישורים - כמשתתף מעורב בתוך המערכת וכמשקיף רפלקסיבי המודע לפעילותו . במקביל הספר מדגיש את התלות ההדדית בין הלומד ובין הקהילייה הלומדת ואת יחסי הגומלין ביניהם . כדברי דייויס וסומארה : "כאשר התלמיד לומד , הקונטקסט משתנה מהסיבה הפשוטה שאחד ממרכיביו משתנה . ובאותה מידה , כאשר הקונטקסט משתנה , משתנה גם עצם זהותו של הלומד" Davis ) . (& Sumara , 1997 מערכת החינוך היום פתוחה לשינויים . אך שני הדגמים הדומיננטיים לשינוי בית ספרי - דגם "top-down"n ( מלמעלה למטה ) ודגם "bottom-up" n ( מלמטה למעלה ) - מבוססים על חשיבה ליניארית , אשר הביטוי שלה אינו רק כוח ושליטה , אלא גם סיבה ותוצאה . ספר זה מציע חזון חלופי לשינוי בחינוך , הנשען על חשיבה מעגלית במקום ליניארית , על שיתוף פעולה ויחסי גומלין . המשמעות של גישה חדשה זו היא שהשינוי הוא מערכתי ואינו היררכי , וראשיתו באחת מתת-המערכות , המניעה את תת-המערכות האחרות . ניתן
|
|