|
|
Page:7
N 12 n התופעה הפרדוקסלית לכאורה של התפוצצות המידע וההתקדמות במדע ובטכנולוגיה מצד אחד , ושל רדידות תרבותית ופשטנות מחשבתית מצד אחר , היא שעומדת בבסיס הצורך כחשיבה מחודשת על מקומן ומשקלן של ההשכלה הכללית ותשתיות התרבות בהכשרת אנשי חינוך והוראה . יתר על כן , בעוד שבעידן תקשורת ההמונים , הדמוקרטיה הרבתרבותית וה"כפר הגלובלי" גדל הצורך באנשי חינוך בעלי השכלה רחבה ואוריינות ביקורתית - שיוכלו להעצים את יכולתם של הצעירים לחיות את חייהם בצורה שקולה ומושכלת - בפועל ניכרת בקרב תלמידי אוניברסיטאות , מכללות כלליות ומכללות לחינוך מגמה הפוכה דווקא של דלדול בהשכלה הכללית ובתשתיות התרבות , נסיגה בכשירויות הלשון , אנומליה מוסרית , התמקדות בהיבטים כלכליים-תועלתניים-טכנוקרטיים וויתור על אידיאלים קלסיים של פיתוח רוח האדם . הפתרון הראוי , לדעתנו - דעה שקנתה לה אחיזה בקרב אנשי אקדמיה וחינוך רבים בארץ ובעולם - הוא הרחבת ההשכלה הכללית ותשתיות התרבות בלימודים לתואר ראשון ככלל ובתכניות להכשרת מורים כפרט . וברוח המורשת התרבותית והאקדמית של "החינוך הכולל" או "החינוך הליברלי" - ( Liberal Education ) הדוגל בפיתוח הפן האינטלקטואלי , האישיותי והאזרחי של האדם באמצעות השכלה כללית איכותית - גם אנו סבורים שלא די כהרחבת הידע הדיסציפלינרי ובשכלול טכניקות ההוראה לשם הכשרת אנשי חינוך ראויים לשמם . המענה האמיתי לבעיה הוא טיפוח אינטלקטואלי כולל , שנועד להביא לפיתוח ולהעצמה של כשירויות שכליות ויכולות רגשיות ונפשיות לשם הכשרה נאותה של המורה למלא תפקיד של מתווך יעיל בין התרבות לאישיות ולשמש לתלמידיו מקור חשוב של העשרה והשראה .
|
|
|