sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:8

החלוקות המקובלות בחברה בישראל . תיאוריה וביקורת שימש במה ייחודית שבה נוסחו כלים אנליטיים לביקורת השלטון , וכן לביקורת צורות הידע הביורוקרטי והאקדמי שעליהן נסמך השלטון . מבחינה זו , הגיליון המיוחד 50 ל : 48 מומנטים ביקורתיים בתולדות מדינת ישראל היה גולת הכותרת של המשימה שתיאוריה וביקורת קיבל על עצמו - להרחיב את הגבולות של מה שאפשר לומר בשיח הציבורי הישראלי . קשה לזכור כעת עד כמה נפתל ומצטדק היה הדיבור , לפני , 1991 על נושאים כמו שלילת הגלות בציונות או ההקצאה של אדמות המדינה שהוחרמו מן הפלסטינים . תיאוריה וביקורת אפשר לקרוא לילד בשמו , ומה שהציבוריות הישראלית הכחישה והרחיקה הפך לדבר שאפשר להתווכח עליו בריש גלי . שנית , תיאוריה וביקורת חילץ את הדיון הביקורתי בישראל מן הפרובינציאליות שלו ( מה שאפשר לכנות "הייחודיות ( "הישראלית ונתן במה מרכזית לנושאים , למושגים ולכיוונים חדשים שהתפתחו בשיח הביקורתי העולמי - ובמיוחד למאמרים שקשרו בין אלה לבין ההתפתחויות בישראל עצמה . הגלובליזציה קיבלה כמובן מקום של כבוד , ועמה ההפרטה והניאו ליברליזם - אבל גם השיח הפוסטקולוניאלי , חידושים בתיאוריה הפמיניסטית , וכן הדיון המחודש בבעיית הריבונות , כפי שמראה הרצאתו של יהודה שנהב כאן . יתר על כן , עורכי תיאוריה וביקורת החלו במפעל תרגום מבורך שאותו ממשיכים כעת אחרים ( לדוגמה הוצאת רסלינג . ( פרקים קצרים מהגותם של חשובי התיאורטיקנים הביקורתיים - בהם תאודור אדורנו ומקס הורקהיימר , מישל פוקו , הומי באבא , סלבוי ז'יז'ק , ז'ן פרנסואה ליוטאר , ז'ק דרידה , ז'יל דלז ופליקס גוטארי , אטיין בליבר , ברונו לאטור , פייר בורדיה , ג'ודית בטלר וקרל שמיט - תורגמו לעברית , והתרגומים לוו בביאורים והנהרות . לבסוף , כפי שתיאוריה וביקורת פרץ את גבולות מה שניתן להיאמר בשיח הציבורי הישראלי , ואת הגבולות בין פנים לחוץ ובין מרכז לפריפריה , כך הוא ביטל את החלוקות המקובלות בין דיסציפלינות ותחומי ידע שונים . סוד ההצלחה של תיאוריה וביקורת , ורכיב מרכזי בעוצמתו וכתרומתו לדיון הביקורתי בישראל , טמון בכך שהוא איגד אינטלקטואלים מדיסציפלינות שונות ויצר מפעל ביקורתי רב ממדי שבו היה מקום , זה בצד זה , ללימודי תרבות , לפילוסופיה , לסוציולוגיה , לספרות , לגיאוגרפיה ולמשפט . מהי תיאוריה ביקורתית ? למי היא נחוצה ומדוע ? מה אפשר לעשות בה ? לאיזה סוג של ידע , תובנה , חוכמה , הארה ותיקון פנימי או חיצוני רשאים הקוראים לצפות מן ההרצאות הקצרות , שדומה שהן מסתיימות כמעט מיד לאחר שהחלו , בטרם הספיקו לבחון את הסוגיה מכל היבטיה ? אנסה לענות

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help