|
|
Page:9
פרופ' יצחק זמיר * פתח דבר מוסר ועסקים , כפי שפרופ' אביבה גבע כותבת במבוא לספר זה , נראים כדבר והיפוכו . אכן , מקובל שמטרתו של עסק היא להביא רווח , גדול ככל שניתן . מוסר , לכאורה , פוגע ברווח . הוא מחייב להתחשב בעניים , לתמוך בחלשים , לתרום לחברה כולה . בהתאם לכך , הדאגה לקבוצות חלשות בחברה , או לחברה כולה , אינה מתיישבת עם הגישה המסורתית של העסק . ואף לא עם תפיסה קיימת של שוק חופשי . לפי גישה זו , גם אם יש לדאוג לקבוצות חלשות בחברה , זהו תפקידה של המדינה ולא של קהילת העסקים . ניכר כי בתקופה האחרונה מתערערת הגישה המסורתית . ואין היא רווחת עוד בארה"ב . אף לא במדינות מפותחות אחרות , ובמידה רבה היא מתערערת והולכת גם בישראל . התפיסה החדשה גורסת שעל כל גורם בחברה , כל פרט וכל עסק , מוטלת גם אחריות חברתית . האחריות החברתית דורשת , קודם כל , להימנע מגרימת נזק לאחרים : לא להונות לקוחות , לא לשווק מוצרים פגומים או מסוכנים , לא לזהם את הסביבה , לא ליצור מטרדי רעש וכדומה . אחריות זאת באה לידי ביטוי בכללי משפט : אלה מטילים איסורים רבים על פעילות פרטית כדי למנוע פגיעה באינטרס הציבורי . אך אחריות חברתית מחייבת כל פרט וכל עסק גם לפעול כדי לקדם את האינטרס הציבורי . בדרך כלל אחריות זאת אינה מוצאת ביטוי בכללי משפט . זוהי אחריות מוסרית , האומרת שהעסק הפרטי יכול לפעול רק מפני שהחברה מספקת לו את התשתית והתנאים הנדרשים לצורך זה . לכן מוטלת על העסק חובה מוסרית לתמוך בחברה . אפשר גם לומר כי לחברה יש חלק בהצלחת העסק . ולפיכך גם מגיע לה מבחינה מוסרית חלק מהכנסות העסק . מעבר לכך , כפי שהניסיון מלמד , תרומה של העסק לקידום החברה , שיכולה להיראות כמעשה אלטרואיסטי , היא בעצם מעשה תועלתי המקדם גם את העסק עצמו . תאגידים עסקיים גדולים וחשובים בישראל מבינים זאת , ומקבלים על עצמם לתרום משאבים למטרות חברתיות שונות . מעגל התאגידים התורמים והיקף התרומות מתרחבים והולכים . החשיבות הנודעת למעורבות החברתית של תאגידים אלה גדלה והולכת ככל שהמעורבות החברתית של הממשלה , והמשאבים שהיא מקצה לצורך זה , מצטמצמים והולכים . לכן קיים אינטרס חברתי ברור וחזק לפתח את המעורבות החברתית של תאגידים עסקיים . זהו תפקידו של המוסר .
|
המרכז לאתיקה בירושלים
|