sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:4

אמנות עכשווית ? האמנם ? חצי מאה עברה ועדיין לא נמצא שם הולם לעשייה בתחום האמנות החזותית פרט לצירוף המילים שמגדיר זמן שהוא הווה - עכשיו ( ישנם פילוסופים הטוענים שהווה כזמן לא קיים , יש רק עבר ועתיד . ( ויש גם וריאציות כמו אמנות בת זמננו המתכוונת לאמנים חיים . בל נשכח שהמוזיאון הראשון שנפתח כדי להציג אמנים חיים הוקם בסוף המאה , 19-ה בשנת , 1890 בארמון לוכסמבורג בפריז . אם חושבים על הדברים , גם בימי הביניים אמנים היו חיים , עכשוויים ובני זמנם . כותרת שחוקה זו , "אמנות , "עכשווית המתייחסת לאמנות שנוצרה , ועדיין נוצרת , מאז אמצע המאה 20-ה ובתחילתה של המאה , 21-ה אינה יכולה עוד להיות קבילה , מבלי שנבקר את עצמנו על הקלות היתרה שאנו נוהגים בשמות . נדמה כי צריך לקחת אחריות על מותגים , ולא לחזור עליהם ללא הרף , גם כאשר איבדו מזמן את המשמעות המקורית . יש להגדיר לא רק את זמן ההיווצרות של האמנות , אלא גם את המגמה האמנותית , הסגנון , הזרם , התנועה , הטכניקה . המונח "אמנות עכשווית" נולד בסוף שנות 60-ה של המאה . 20-ה שנים אלה עדיין מוגדרות על-ידי סגנון הפופ , שלא הגיע באותה מהירות ואינטנסיביות לכל מקום . כבר אז , החלו סימני האובססיה של הצורך להיות מעודכנים בזמן אמת במה שקורה בכל מקום , והעכשוויות היתה למילת קסם . היום , המונח הזה נשמע כמו ניסוח לא כל-כך מוצלח , שאבק הדרכים עמעם את זוהרו . זה הזמן להחלים מן העכשוויות , ולתת לאמנות העכשווית לנוח עשור או שניים , לפני שנשוב אליה בנוסטלגיה מלטפת . בעוד מאה שנה יכתוב אחד ההיסטוריונים , שהאמנות העכשווית היתה ספינת השוטים של שלהי המאה . 20-ה לא היו בה חיפושי דרך של סגנון או הבעה וגם לא נאמר בה משהו שתרם באופן משמעותי להתפתחות של האמנות היום . החידושים היו בתחומים הטכנולוגיים ובאופני התצוגה , ובעיקר בתחום תקשורת האינטרנט . חלק גדול של האמנים שחיו באותה תקופה , השתמשו בהם , וחשבו שאפשר להגדיר את מעשיהם כאמנות . אבל עכשיו , במבט לאחור , אנחנו יכולים לומר בוודאות שהיתה זו תקופה עשירה בפסטיבלים וחגיגות גדולות בהשתתפות מאות אמנים . את תפקיד הכנסייה כשליטה רוחנית , החליף הממסד האמנותי , הוא בחר ביקיריו לתפקידי האוצרות שבידיהם ההחלטה הבלעדית מי מהאמנים מוזמן לחגיגה . כוחם של האוצרים לא ידע גבולות במחצית השנייה של המאה , 20-ה בעזרת תקציבי ענק של מיליוני דולרים שהופקדו בידיהם , הם היו לגנרלים המוציאים אל הפועל . היום , קשה להבין את המניעים לכל המהומה של האמנות העכשווית , שהתעקשה על בזבוז כספים למופעי ראווה של אירועי ענק . ההסבר היחיד לכך הוא כנראה כלכלי . כולם רצו להנות מ"ארוחות חינם" של הביינאלות , שהפכו למעין סגנון תצוגה של אמנות ועדיין לא תרמו לאמנות עצמה . אנשי התקופה ההיא , קראו בטעות לאמנות של זמנם "אמנות . "עכשווית היום היינו אומרים שזאת היתה תחילתה של תקופת המיצבים , הווידיאו והמחשב . הם אף בנו מוזיאונים שהציגו לתפארת את הארכיטקטים של התקופה . מעמדו של האמן הלך והדרדר . בתקופה הנדונה לא היה ערך נומינלי לאמן או ליצירת האמנות , הכל נקבע לפי חוקי הכלכלה של היצע וביקוש ומחירי היצירות עלו או ירדו בהתאם לכוח הקנייה של הסוחרים . מידת ההצלחה של אמן נקבעה לפי ערכם הכספי של המשקיעים בו , אלה המקפיצים את מחירי עבודותיו בשוק האמנות ויש באפשרותם לממן את השתתפותו בירידי אמנות , בביינאלות וכמובן ביכולת השיווק שלהם בהעברת הסחורה לחברות היי-טק . מכה נוספת ניחתה על האמן מכיוון שונה לחלוטין : החשיבות המופרזת שהאמנות העכשווית ייחסה להיכלי המוזיאונים , כשהארכיטקטים שתכננו אותם הפכו לכוכבים ברקיע , שהמוזיאונים כמו נקראים על שמם . הם עשו את עבודתו של אמן הרנסנס , אבל לא בזה העניין . מה שקרה בפועל הוא , שרוב הכסף שיועד לאמנות , הושקע בשכרו של הארכיטקט ובבנייה היקרה . פעם אחר פעם , לא נשאר תקציב משמעותי לרכישת אמנות לאותו מוזיאון . יוצא מכך שאפשר להציג את המוזיאון כיצירת אמנות . לפעמים גם נדמה שהארכיטקט בנה אותו כך שעבודות האמנות בעצם מפריעות להרמוניה של המבנה . המוזיאון נבנה כפסל שהצופה מוזמן להלך בו ולהתבונן דרך חלונותיו הקרועים לאור , אל הנוף או להמשיך ולהתפעל מכמות האור המדויקת הנכנסת אל הבניין עצמו . עם כל מוזיאון חדש שנבנה , נשארו אנשי האמנות העכשווית פעורי פה מול היופי , הגודל , הלובן והשקיפות . לסיכום , כותב ההיסטוריון , כמה חבל שלא חייתי בתקופה ההיא , שמזכירה לי את ימי פומפיי האחרונים , הייתי שמח להשתתף בחגיגה . ולו רק כדי לדעת איך זה באמת היה . ר . ס . מיצבים הם ללא םפק המצאה של שלה י המאה ה 20 - הגליון הנוכחי , "טרמינל" מס . 2 ו מוקדש בעיקר לנושא המיצב , באופן המנסה לסכם תקופה שהיתה . בכל שיחה ניסינו לגעת עם המרואיינים בנושא זה ולשאול לדעתם . כך השתדלנו לעשות גם עם הדימויים שנבחרו מתוך תערוכות באר ! ובחו" ל . מערכת טרמינל בקשה מכמה אמנים ואוצרים , מישראל ומחו'יל , לנסח את מהות המושג בהתחלף המאה , ועם תחילת האלף השלישי . אנחנו מביאים את התשובות שהתקבלו במערכת כלשונן . ר . ס . תודה לאריאן ליטמן-כהן שאספה את החומר בנושא המיצבים .

טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help