|
|
Page:13
לבו , ( גרדינר ק' מינס ואחרים , אבל הם נראים בספרי ההיסטוריה של אותם ימים כדמויות יוצאות דופן , לרוב אמיצות , לפעמים חריגות , שהתריסו בפני האורתודוקסיה המבוססת של התקופה . מעמד חברתי נכבד יותר היה לאותם מתנגדים שלא ניסו להצניע את קיומה של השאננות , או להעמיד פנים כאילו אינה ק יימת . בעדות בפני ועדת הסנאט הזהיר הבנקאי האמריקני ג' פ' מורגן , "אם תהרסו את מעמד הפנאי , תהרסו את הציוויליזציה " . כשביקשו ממנו כתבים אחר כך לזהות את מעמד הפנאי , השיב מורגן : "כל אלה שיכולים להרשות לעצמם לשכור משרתת *" . מבחינתו של מורגן , האיום הנשקף מוושינגטון לא היה דבר של מה בכך : "בני משפחתו של ג' פ' מורגן נהגו להזהיר אורחים שלא יזכירו את שמו של רוזוולט בנוכחותו השגיבה , שמא יעלה הזעם את לחץ דמו עד כדי סכנה **" . כיום מקובל ברבים שמהפכת רוזוולט היא שהצילה את המערכת הכלכלית הקפיטליסטית המסורתית של ארצות הברית , ואת אלה שהקפיטליזם היטיב עמם . השינוי שיכך את הכעס ואת הניכור , והחיים הכלכליים נעשו יציבים ובטוחים יותר . הדבר לא היה קורה אילו נעשה רצונם של אלה שניצלו בסופו של דבר , וזכו בשכר הגדול ביותר . אילו ידעו הללו מה בדיוק צפוי להם , לפני הבחירות של , 1932 ייתכן מאוד שהישועה לא היתה באה . האנרגיה , הכספים , החששות הפומביים והתעמולה שהיו אלה מגייסים באותה שנה , אילו ידעו היטב מה התוצאות הצפויות , היו מבטיחים את תבוסתו של רוזוולט . הנקודה הרחבה יותר אינה מוטלת בספק : אותם מועדפים שגורלם היטיב עמם , ברור כשמש , אינם מהרהרים בטובת עצמם לטווח הרחוק יותר , ואינם פועלים למענה . תחת זאת הם פועלים — ובעוצמה רבה — למען הנוחות והשאננות שבטווח הקצר מאוד . זוהי הרוח המפעמת בהם . ואין זה רק בעולם הקפיטליסטי , כפי שהוא נקרא עדיין ; מדובר כאן באינסטינקט אנושי עמוק וכללי יותר . היו ימים בברית המועצות , ובמידה מעטה יותר בארצות שהוכפפו לשלטון קומוניסטי אחרי מלחמת העולם השנייה , שהסוציאליזם הכוללני — בעלות החברה על כל משאבי הייצור , ומנגנוני השליטה והבקרה * מצוטט אצל : Arthur M . Schlesinger , Jr ., The Comingof the New Deal . vol . 2 of The Ageof Roosevelt ( Boston : Mifflin , 1958 ) , p . 479 . Schlesinger , p . 567 . **
|
|