|
|
Page:9
מלת תודה כתמיד , אני אסיר תודה לידידים ולעמיתים ; בלעדיהם לא יכולתי לכתוב את ספרי , והודות להם לא היתה מלאכת הכתיבה — כמו גם הקריאה בהם , אקווה — מעמסה קשה מנשוא . במיוחד מכוונים דברי לעמיתים ולידידים בהרווארד , וכן ב"קיימברידג' , "האחרת כפי שהיא קרויה כאן , זו שמעברו השני של האוקיינוס האטלנטי . עמם שוחחתי על הרעיונות המוגשים כאן , ברבות החודשים והשנים , ומהם , בלי ספק , הפקעתי רעיונות המוצגים או מפותחים כאן . ביתר פירוט , בני ג'יימס גלבריית , פרופסור לכלכלה באוניברסיטה של טקסס , עזר לי — במיוחד במה שנוגע לפרטים עובדתיים . נן ברס הדפיסה טיוטות שוב ושוב ברוח טובה ובדייקנות מופלאה , בהתחשב בכתב ידי ; כפי שאמרתי פעמים רבות , נימת הספונטניות , זו שמבקרי כה מתפעלים ממנה , לדבריהם , מופיעה רק בטיוטה החמישית . אדית טאקר , ידידה ותיקה , חיפשה שגיאות שבעובדה , אף כי אלה מהן שנות רו הן שלי בלבד . סו קרלסון הדפה בכשרון שיחות טלפון ופלישות בימים האחרונים שלפני ההדפסה וההוצאה לאור . אבל לאיש אינני אסיר תודה , כמימים ימימה , יותר מאשר לעורכת שלי , שותפתי הן בניהול והן בחיבור , אנדריאה ויליאמס . אילולא מאמציה , שאחדים יצטערו עליהם כלי ספק , הספר הזה לא היה נכתב . תודתי הרבה נתונה לה לעד . לבסוף , אין צורך לומר , מי שפינתה את המקום הדרוש בחיי לכתיבת הספר היא קתרין אטווטר גלבריית , שהעניקה לי גם תמיכה שאינה יודעת ליאות במשך ימים , שבועות וחודשים ארוכים . לה מוקדש ספרי , ואין זו הפעם הראשונה . ג'ון קנת גלבריית , 'קיימברידג מסצ'וסטס
|
|