sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:8

הרומית ( להלן . ( השס ע'צ'יאן נזכר לראשונה במאה 13-ה בחיבורו של הגיאוגרף המוסלמי יאקות . השם המחודש יטבתה מבוסס על זיהוי אפשרי של הנווה ושל עין טאבה הסמוכה ( היום בשטח ירדן , ( המתוארת על-ידי מוסיל , פרנק ואחרים כמעיין היוצר נווה , עם "יטבתה ארץ נחלי מים , " הנזכרת במקרא כאחת מתחנות בני ישראל במסעם במדבר , לפני עברונה ועציון גבר ( במדבר לג , לג-לד ; דברים י , ז . ( הזיהוי אינו ודאי , אך תומכים בו החוקרים המשחזרים כאן תוואי מסע , שמהלכו מצפון לדרום . הם מוצאים סימוכין גם בשמות הערביים סבח'ת א-טאבה של מלחת יטבתה , החצויה היום על-ידי הגבול , והבאר-מעיין , ביר טאבה , שבשוליה המזרחיים . מעניין לציין , שהחוקר האמריקאי הנודע אדוארד רובינסון הציע , בשנת , 1838 לזהות את עין ע'צ'יאן עם עציון גבר על סמך דמיון השם . לדעתו , הגיע הים בתקופת המקרא עד למקום זה . זיהוי זה היה מקובל במחקר 100-כ שנה , עד לגילוי תל אל-חלייפה , בין אילת לעקבה , בשנת . 1932 מקור המים וצומת הדרכים הפכו את המקום למוקד ישובי בתקופות שונות . אולם אין בו תל או אתר אחד מרכזי רב-תקופתי , אלא אתרים אחדים במקומות שונים . מבחינת מהותם , אפשר לחלק את השרידים לארבע קבוצות עיקריות . שרידים הקשורים למים ולחקלאות ; קברים ; שרידים של אתרי ישוב או חניה , ושרידים הקשורים להפקת נחושת . שרידי החקלאות כוללים בעיקר מערכות של בארותשרשרת ( פוגארות או קנאטיס ) ואמות מים , כשבראש אחדות מהן מצויות מחפורות רחבות וגדולות , שהגיעו אל מי התהום ( בארות-אם . ( התעלות הפתוחות , שנמשכו מקצה המערכות התת-קרקעיות או ישירות מבארות האם , מכוסות כיום בסוללות עפר נמוכות ובצמחי חילף , המציינים גם את השטחים שהושקו בעבר . שרידי הישובים , שנחפרו ויתוארו בהמשך , מתוארכים לתקופה הכלקוליתית ( האלף הרביעי לפסה '' נ , ( ראשית תקופת הברונזה הקדומה 2900-3100 ) לפסה"נ , ( תקופת הברונזה התיכונה א' 1900-2100 ) לפסה"נ , ( סוף תקופת הברונזה המאוחרת וראשית תקופת הברזל 1150-1300 ) לפסה " נ , ( התקופה הנבטית 100 ) לפסה '' 100-נ לסה " נ , ( סוף התקופה הרומית ( מאות שלישית-רביעית לסה " נ ) וראשית התקופה הערבית ( מאות שביעית-שמינית לסה"נ . ( האתרים מארבע התקופות האחרונות היו , ככל הנראה , מצודות או תחנות דרך . מערכות בארות-השרשרת מתוארכות לתקופה הערבית הקדומה ( שלטון בית אומיה , שבירתם דמשק , 750-661 לסה '' ,-נ שלטון בית עבאס , שבירתם בגדד , 1100-750 לסה " נ , עד לכיבוש הצלבני . ( הנווה בעבר ותולדות חקירתו תאורי הנוסעים והחוקרים , שפקדו את הנווה במאות האחרונות , מתייחסים ברובם לנוף הנווה ולמעיין עצמו . רק מראשית המאה 20-ה מתרבים תאורי אתרים ארכיאולוגיים ועדויות לפעילות האדם בנווה בימים עברו . במפה המלווה את ספרו של דה לאבורד , שביקר באזור ' , 1828-ב מצוין השם "ואדי ע'צ'יאן" ליד . '' Daba" הכוונה כנראה לטאבה שהוא , כזכור , שם המלחה הסמוכה והמעיין שבשוליה המזרחיים . עין ע'צ'יאן עצמה אינה נזכרת . אדוארד רובינסון , שהציע לזהות את עין ע'צ'יאן עם עציון-גבר המקראית , לא ביקר במקום . הוא הגיע בשנת 1838 דרך חוף סיני לעקבה , ומשם עלה לנגב דרך נקב אל-עקבה ( מעלה אילת ) ודרב אל-ע'זה . את הזיהוי ואת הרעיון שהים התפשט צפונה

הוצאת ספרים אריאל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help