|
|
Page:12
בולטים : תהליך ישראליזציה או מערביזציה , המוביל אותם לתרבות המערבית , הדמוקרטית , קפיטליסטית צרכנית , ובכך עושה אותם שונים מאחיהם הפלשתינים והערבים האחרים במזרח התיכון . מאידך , עובר עליהם תהליך הפלשתיניזציה , המתבטא בהתקרבות לאחיהם שמעבר לקו הירוק , והזדהות עם המגמות הלאומיות של העם הפלשתיני . בין שני תהליכים אלו , כך נטען , מנצח גורם הישראליזציה . לדעתנו , ערביי ישראל הם , קודם כל , פלשתינים ומוסלמים בעלי זיקה חד משמעית לעולם הערבי מוסלמי , וככל שהזמן חולף , הגורם הפלשתיני הולך ומתעצם . באשר ל"ישראליזציה" נראה , כי היא קיימת רק כלפי חוץ , אך היא שטחית ומטעה . היהודים , בשל עיסוק מתמשך במאבק הלאומי שלהם וכן בשל שורה של משגים ביחסם למיעוט הערבי , רק האיצו ודחפו את ערביי ישראל לזרועות אחיהם שמעבר לגבול . הקשר בין העם הפלשתיני משני צידי הגבול , הוא רב תחומי : נישואין , קשרי תרבות , כלכלה ( נקיה ושחורה , ( קשרים דתיים , לאומיים וגיאוגרפיים . ערביי "המשולש הקטן" ( כמו אום אל פחם , ברטעה , טייבה , כפר קאסם וכפר ברא ) וערביי הדרום ( כמו חורה וכסייפה ) נוגעים בקו הירוק ומחוברים ברצף גיאוגרפי לאחיהם שמעבר לגבול . בכמה טריטוריות מובחנות , כמו מרכז הגליל , ואדי ערה וצפון הנגב , ערביי ישראל מהווים כבר כיום רוב מכריע . יש להניח שבעתיד הלא רחוק , ואם לא יעשו היהודים דבר בנדון , תתקבל מפה הרבה יותר ברורה באשר לחלוקת הארץ : לשאלה בדבר הנזק בריכוזים ערביים אלו , התשובה נלמדת בהיסטוריה של המיעוטים ברוב מדינות העולם בעבר הרחוק , הקרוב ובהווה : מיעוט השוכן בטריטוריה משלו והוא מהווה שם רוב , והוא גם בעל מנהיגות ותודעה לאומית , יעשה הכל לממש מאוויים לאומיים אם על ידי חתירה לאוטונומיה , עצמאות או אירידנטה ( התחברות למדינה שמעבר לגבול . ( לערביי ישראל ישנן סיבות רבות לחתור לשינויים . ההמנון והדגל הציוניים אינם לרוחם , ושלטון יהודי על מוסלמים איננו מקובל עליהם . מערביי ישראל הופקעו עד 1977 אלפי דונמים של אדמה . קודם לכן הם ואחיהם איבדו כ 380-360 כפרים , שעל הריסותיהם הוקמו ישובים יהודיים פורחים , כשיח' מוניס ברמת אביב ג , רמלה ולוד , חיפה התחתית , טבריה ובית שאן , קרית שמונה וצפורי , וקיבוצים כסאסא , הראל ואחרים . אם לא די בכך , במשך שנים ארוכות הם חיו תחת משטר צבאי ובפחד מתמיד מגירוש חוזר . ועוד זאת , מרבית ערביי ישראל מתגוררים בשולי המדינה , ושוליים תמיד חלשים כלכלית מהמרכז . הם אינם יוצאי דופן לכאורה מתושבי אלקוש וזרעית , אביבים , ירוחם ודימונה , יהודים כערבים . כל יושבי השוליים מקופחים , אך במגזר הערבי הדבר בולט במיוחד . החברה המוסלמית בישראל היתה עד לקום המדינה חברה של פלאחים , לא משכילים ברובם . למרות שהיא עברה מאז מהפכה גורפת לקראת היותה חברה מערבית מתקדמת , קיימים עדיין פערים גדולים בהשוואה לנוצרים וליהודים . כשם שהם צעדו קדימה , כך עשו היהודים אך בקצב מזורז יותר . הרמה המדעית והטכנולוגית ורמת ההיי טק בישראל הן מן הגבוהות בעולם , וערביי ישראל נותרו הרבה מאחור . לפנינו אפוא מגוון סיבות אובייקטיביות וסובייקטיביות כאחת , המסבירות את הקיפוח והפערים הזועקים , שדחפו את הערבים לזרועות אחיהם שמעבר לגבול . כאשר ערביי ישראל מנו 160 אלף תושבים ( 1949 ) או אפילו כחצי מיליון בשנות השבעים , הם
|
|