|
|
Page:11
על נוף העיר והשפיע על התפתחות הרובע המוסלמי הסמוך : באזורים הגובלים בהר הבית נבנו בתקופה חממלוכית שורה של מוסדות מינהל , דת וחסד , שהפכוחו לאבן שואבת לירושלים המוסלמית . משוס כך התפתח הרובע המוסלמי בסמוך , בחלק הנמוך יותר של העיר , אף שיחסית היה פחות נוח לישוב . הכותל המערבי וכן בתי הכנסת שברובע השפיעו על התפתחות הרובע היהודי בדרום-מזרח העיר . על אף התמורות הרבות שחלו בירושלים שבין החומות 150-ב השנים האחרונות , והקמת המוסדות האירופיים שבה , שמרה ירושלים על צביונה כעיר מזרחית . קווי אופי אלו באו לידי ביטוי בעיר המופנמת והמסוגרת , שבה החיים החלו עם זריחת השמש והסתיימו עם שקיעתה , עיר שלא היו בה כמעט מוסדות ציבור ושרותים , לא בתי תרבות ולא מרכזי בידור , לא רחובות רחבים , שדרות , גנים או כיכרות ; עיר שבה חיי התרבות והרוח התמקדו סביב למסגדים וחיי הדת ; חיי היום-יום התנהלו בשווקים שבהם התרכזו גם בתי המלאכה המסורתיים , ורחובותיה אינם אלא סימטאות צרות , מהן ללא מוצא . אף שבעשרים השנים האחרונות אנו עדים לשינויים רבים בעיר העתיקה , קווי היסוד נשארו כשהיו ( למעט ברובע היהודי . ( * * * קורותיה ומעמדה של ירושלים בארבע מאות שנות השלטון העות'מאני הטביעו את חותמם על ירושלים , ורישומם לא נמחה עד ימינו . לא עוד עיר בירח , עם בנייני שלטון ומינהל מפוארים , הנהנית מתקציבים ממלכתיים , כפי שהיה הדבר במרבית תולדותיה , אלא עיר שדה קטנה וחסרת חשיבות . בראשית השלטון - 'העות מאני בימי סולימאן המפואר זכתה אמנם ירושלים לכמה מפעלי בנייה , ובהם , , בניין חומות העיר , שיקום מפעלי המים ועיטור כיפת הסלע . ברם , 1550-מ לא בוצעו בה עוד עבודות בנייה ושיקום , והיא קפאה על שמריה עד למאה . 19-ה חלקים רבים בעיר העתיקה - בעיקר ברובע המוסלמי - נשתנו אך מעט מאז , ורק שיני הזמן נתנו בהם את אותותיהם . יש בכך כדי להסביר את רמת הבנייה הירודה והתשתית הרעועה של העיר העתיקה . הרצון "לשמר את אופייה של העיר , "העתיקה לצד בעיות אדריכליות ובעיות חברתיות ואנושיות סבוכות , בעיות קרקע וקניין מורכבות , והמשאבים האדירים שנדרשו לכך , הרתיעו את הרשויות בזמן החדש מלהתמודד עם הנושא . לא רק בתקופת השלטון התורכי , אלא גם תחת השלטון הבריטי , הירדני והישראלי , נותרו תשתית העיר העתיקה ובנייניה רעועים וזנוחיס ברובם ( וזאת חרף המאמצים הרבים הנעשים מאז 67 לשנות מצב זח . ( חלקים רבים בעיר העתיקה היו עדיין חרבים ובלתי מיושבים במאה ; 19-ה עם ראשית חדירת המעצמות והפעילות הכנסייתית באמצע אותה מאה , התמקדה עיקר הבנייה בחלקים זנוחים ובלתי מיושבים אלו , בעיקר ליד החומות והשערים וכן ברח' דרך חיסורים , במוריסטאן ובחלק המערבי של הרובע הנוצרי ומול המצודה . במקומות אלו הוקמו על-ידי הנוצרים כנסיות ומנזרים ומוסדות אחרים , הנמנים עד היום עם הבניינים המפוארים ביותר בעיר העתיקה .
|
|