|
|
Page:263
דבר העורכת גיליון שמיני של כתב עת כבר אינו נהנה מימי החסד של כתב עת בהרצה . האתגר שלו ושל הבאים אחריו הוא למסד את מעמדו של כתב העת בקהילת השיח . כגודל חשיבותם של המיסוד והשגרה , כן גם גודל הסיכון . מבחן ההצלחה של כתב עת מדעי הוא ביכולתו להתמיד בהופעה סדירה , לשמור על רמה אקדמית גבוהה וליצור שיח מתמשך ומגוון , אך לא פחות מכך במידת מסוגלותו לייצג התפתחויות עכשוויות בשדה המחקר ובנכונותו ליטול חלק פעיל בעיצוב השיח האקדמי והציבורי . המאמרים , המסות ומדור הדיון הכלולים בגיליון זה מבקשים להתמודד עם אתגר ןה . המאמרים במדור העיקרי של סוציולוגיה ישראלית משקפים נאמנה את ההתחבטות המתמדת של החברה הישראלית בשאלות של אי השוויון , את בחינת הגורמים המסבירים את קיומו , את השינוי בדפוסיו ואת דרכי שעתוקו , וכן את מידת השפעתם של מרחבי עשייה חדשים על התרחבותם , צמצומם או שינוים של דפוסים של יחסי כוח ואי שוויון . כאלה הם המאמרים על התרחבות ההשכלה הגבוהה ( סבטלנה בולוטין צ'אצ'אשווילי , יוסי שביט וחנה איילון , ( על השינוי בדפוסי המשפחה > נלי אליאס < ועל ארגונים בחברה אזרחית ( בנימין גדרון , מיכל בר וחגי כץ . ( מאמרים אחדים נוגעים , כל אחד מזווית ראייה תיאורטית שונה , בשאלות הקשורות למגדר ועדה . הם בוחנים גישות תיאורטיות של שיח פוליטי ( הנרייט דהאן כלב ) כמו גם פרקטיקות של יומיום בשדות "נשיים" לכאורה , כגון הוראה > אודרי אדי רקח ) ומשפחה > נלי אליאס . < למרות השונות בתיאוריה , בשיטות המחקר ובשדות המחקר , מאמרים אלה מאפשרים להעלות לסדר היום הסוציולוגי הישראלי את הקשרים הסבוכים , ולא אחת הסמויים ו / או המושתקים , בין משטרי הדעת המגדרי והאתני - סוגיות שהמחקר בישראל רק החל את טיפולו בהן . הרברט גנץ , ( Herbert Gans ) מאוניברסיטת קולומביה , פרסם n Footnotes של האגודה הסוציולוגית האמריקאית , ביולי , 2002 מאמר שכותרתו "רבים יותר מאיתנו חייבים ליהפך לסוציולוגים ציבוריים" . ( public sociologists ) הוא רואה בהם תת קטגוריה בתוך הקטגוריה הרחבה של אינטלקטואלים ציבוריים - ( public intellectuals ) 1 p 1 n , tr אנשי רוח ומבקרים שמדברים אל הציבור הרחב בנושאים שהינם מרכזיים לחברה . הסוציולוגים , בהצטרפם לפעילות זו , הופכים את התוכנות הסוציולוגיות לחלק מהשיח הציבורי . בין יתר תפקידיהם של הסוציולוגים הציבוריים , גנץ מדגיש את חשיבותם בהסרת המסווה ממיתוסים ומידע מוסכם . ברשימת האינטלקטואלים הציבוריים הוא מונה סוציולוגים בעלי השפעה כדניאל בל , רוברט בלה , ויליאם ג'וליוס וילסון , וכמובן , מקס ובר . נראה שברוח תפיסה זו בחר רקטור אוניברסיטת תל אביב להקדיש את סדרת הרצאות הרקטור לשנת 2002 לסוגיית הגלובליזציה , ולזמן אינטלקטואלים מתחומים שונים לדון בסוגיה נכבדה זו , שכן גלובליזציה נהפכה כמעט למילת קסם בשדות עשייה שונים . " גלובליזציה בחוסר נחת" הייתה כותרת ההרצאה שנשא יהודה שנהב במסגרת סדרת הרצאות זו , וכך נמצא שנהב בדיוק במשבצת שגנץ קורא למלאה - של אינטלקטואלים שמפנים ממשאביהם כדי לדבר אל הציבור הרחב . ביקשתי מיהודה שנהב רשות לפרסם את הדברים שנשא במסגרת הרצאות הרקטור במדור הדיון של כתב העת , כדי להעמיד את
|
|