|
|
Page:10
היהודייה" על נס בשיח האזרחי בישראל מתאפשרת בדיוק משום שנשים לא יהודיות מודרות ממנו . גם מאמרה של אדריאנה קמפ , "שפת המראות של הגבול : גבולות טריטוריאליים וכינונו של מיעוט לאומי , "בישראל מתייחס לאופן שבו ציבורים אתנו לאומיים מובלים על ידי המדינה באמצעות הדרתם . עניינה של קמפ הינו בזיקה בין תיחומם של גבולות טריטוריאליים , אומנות הממשל ( governmentality ) וכינונו של מיעוט לאומי בישראל . מאמרה מציג את האופנים השונים שבהם הגבול הטריטוריאלי , הן כזירה מרחבית > קו גבול ) הן כמושא דיסקורםיבי של מנגנוני החוק והאדמיניסטרציה המדינתיים , נהפך במהלך שנות החמישים והשישים לגורם קריטי בכינונו של המיעוט הערבי כ"אוכלוסייה ; "מסוכנת אוכלוסייה המובלת אל תוך הגוף הפוליטי של המדינה ( כאזרחים וכנתינים של שליטה מדינתית ) אך שבו בזמן גם מודרת ממנה ( , "זרים"כ כמי שאינם שייכים לקהילת ההשתייכות . ( על אף הרב גוניות של הנושאים המטופלים במאמרים , שתי מגמות מקבילות ואף משלימות זו את זו משותפות להם : האחת היא הערעור על האפשרות לשרטט קו חיתוך ברור וחד משמעי בין ה"פוליטי" . "חברתי"וה העמדת המימד הפוליטי במרכז הניתוח הסוציולוגי , שהיתר , מסימני ההיכר הבולטים של החשיבה הביקורתית שהנחיל שפירא לרבים מתלמידיו והפיץ בכל אחד ממחקריו , נעשית בשנות התשעים תוך סירוב עיקש להתייחס אל ה"חברתי" וה"פוליטי" כאל מושגים דיכוטומיים ואקסוגניים , ותוך הכרה כי שרטוטו של קו התיחום עצמו אינו אלא מנגנון מכונן של יחסי שליטה . המגמה האחרת השזורה במאמרים שבקובץ טמונה בנסיונם המשותף לפרק מבנים הגמוניים של חשיבה ועשייה . מגמה זו באה לידי ביטוי בשני אופנים שונים : האחד , באיתורן ובניתוחן של התפתחויות חדשות הקוראות תיגר על תפיסות הגמוניות של מדינת אומה , אזרחות , דמוקרטיה וזהות קולקטיבית ואגב כך תורמות לניסוח מחודש של ה"פוליטי" ( ראו למשל : בן אליעזר ; רם ; גרינברג ;( האחר , בקריאה מחדש של מבנים הגמוניים קיימים תוך כדי שפיכת אור על האופציות ההיסטוריות שהוחמצו , על משמעויות אפשריות שהועלמו , וכמובן , על פרקטיקות השליטה שניצחו ( ברנשטיין ; חבר ; קימרלינג ; ברקוביץ ; גבאי ושנהב ; קמפ . < מעניין שהמגמות המחקריות הללו השתקפו במהלך האנליטי שעשה יונתן שפירא בעבודותיו המאוחרות , כשהחל להתרחק מן התפיסה העיליתית הארגונית , שהנחתה אותו במחקריו הראשונים ופורצי הדרך לחשיבה הביקורתית ( אחדות העבודה ההיסטורית ; דמוקרטיה בישראל ; עלית ללא ממשיכים , ( והחל לחקור את התרבות הפוליטית , אותו " איזור ספר" של חדירה הדדית בין הספירות הפוליטית והחברתית ( לשלטון בחרתנו ; חברה בשבי הפוליטיקאים . ( מהלך מחשבתי זה מצביע על מעבר מפרדיגמה קלסית שעסקה בשאלה : מי שולט ? לעבר פרדיגמות עכשוויות המוטרדות מעמעום ההבחנה החד משמעית בין שולטים ונשלטים , השואלות : כיצד שולטים ? ומהן דרכי ההתמודדות וההתנגדות של הנשלטים ? אנו רואים בחוברת שערכנו מילוי צוואתו האינטלקטואלית של מורה , חוקר וחבר . חנה הרצוג , אדריאנה קמפ , לב גרינברג
|
|