|
|
Page:13
תיקונים קלים גם במעלה הקסטל . סופר גם על "מנהרה" באורך של 800 רגל ( כ 240 , ( 'מ שהקלה במידת מה על התנועה . הכוונה איננה למנהרה תת קרקעית , אלא לדרך חצובה בסלע בין קירות זקופים . קטע כביש מן הדרך העוברת כיום בין קרית ענבים למעלה החמישה הוארך , כדי להפחית מהסכנה שבו . תיקון חשוב נעשה באזור לטרון . הכביש המקורי עלה שם על הגבעה ( שעל מדרונה נבנה בתקופת המנדט "מנזר ( "השתקנים וירד לעמק אילון . התוואי החדש נמצא כולו במישור , וכך בוטלו העליה והירידה המיותרים , והדרך קוצרה . בית המלון , שנבנה על הגבעה שליד לטרון בצד הכביש ( ושמו "מלון , ( "המכבים נשאר בודד ומיותר , ומחוץ למסלול הדרך החדשה ובמרחק ניכר ממנה . אחד ממגדלי השמירה שוקם והועבר לקרבת הכביש . הכביש הורחב בקצהו המערבי בתוך פרדסי יפו . אך למרות התיקונים נשארו בכביש מקומות קשים לעליה או למעבר , כמו , למשל , המעלה מעמק אילון לאל קוביבה ( משמר אילון . ( תיקון כביש יפו - ירושלים וכן סלילת דרכים נוספות ( כדרך מירושלים לחברון , יריחו ושכם והדרכים מיפו לשכם ומחיפה לנצרת ) הגבירו את תנועת כלי הרכב בין ערי הארץ . בתוך הערים התפתחה תנועת כרכרות שכר ממרכזיהן לפרברים החדשים . בכפרי הפלאחים נשאר הכל כלפי שהיה ורכב גלגלים לא סבב בהם . מהלך הנסיעה העגלות היו יוצאות לדרכן מיפו בשעות אחה"צ . לפנות ערב הגיעו הנוסעים לרמלה , ולאחר מנוחה של כשעה המשיכו לשער הגיא - שם עשו את הלילה . עירית ירושלים הקימה לצורך זה בית אבנים העומד כיום בשממונו . הבית הוחכר למשפחה יהודית מירושלים , ונעשה לפונדק דרכים ( בלועזית נקרא בשם : מלון "הרי . ( "יהודה בקומה התחתונה של הבניין היו אורוות הסוסים , ובעליונה - שני חדרי שינה לאורחים וטרקלין ( סלון . ( ליד הבית הוקם צריף ( בעברית של אז נקרא "בית של . ( "רשיםק בעלי האמצעים היו מתאכסנים בקומה השניה ותמורת פרנק וחצי ( כשבעה וחצי גרושים ) יכלו לישון - אם לא הקדימום אחרים - במיטה , באחד משני החדרים שבמלון . באין מיטה פנויה נאלצו הנוסעים לנמנם בסלון . שאר הנוסעים היו מצטופפים בצריף . שהיית לילה בצריף היתה להלכה ללא תשלום , אך למעשה היה כל נוסע חייב להזמין לו ספלון קפה תמורת שני מטליקים ( חצי גרוש תורכי , ( ויש אומרים אף תמורת גרוש שלם . באותם הימים היה זה מחיר גבוה למדי . משרתי הבית גבו את תשלום "דמי המשקה" בתקיפות גם אם סירב הנוסע לשתות , ומספרים כי היו שופכים את מנת הקפה של הסרבנים על הרצפה ( או אפילו על בגדיהם ) כדי שיוכלו לחייבם בתשלום . פונדק זה מילא מקום נכבד בתולדות הכביש . תיירים רבים שפקדוהו מספרים על כך בכתביהם . הוא נזכר גם בספרו של ארי אבן זהב "ששים שנה , "ושנה המוקדש לעגלוני ירושלים . הפונדק נסגר במלחמת העולם הראשונה . אחרון הבנים ממשפחת מחזיקי הפונדק זכה להיות נהג מונית וחבר "אגד" ") אגד" קיים בזמנו גם שרות מוניות בקו תל אביב-ירושלים . ( הנוסעים היו עוזבים בבוקר את הפונדק ומתקדמים לאיטם במעלה הדרך לירושלים . בדרך עוד היו נחים במוצא ( אז קולוניה . ( את פניהם של האורחים החשובים - אם היו תושבי ירושלים , או פקידי הרשות - היו מקבילים ב"שערי ירושלים" בתחנת מוצא . מלבד הפונדק בשער הגיא והמלון בלטרון , היו הנוסעים מתעכבים למנוחה גם בתחנות הדרכים של רמלה ושל מוצא , במקום שסעדו את נפשם ואף לנו . התחנה ברמלה וכן בתי המלון בה היו תחילה בידי הטמפלרים הגרמנים . ב 1894 הוקם גם לזמן מה מלון יהודי ( של גיסין ) ובראשית המאה החזיקה בפונדק כזה גם משפחת ברסלבסקי ( חוקר ארצנו , יוסף ברסלבי ז"ל , נמנה על בניה . ( בעתות בטחון יש שנהגו לנסוע במשך כל הלילה , בייחוד בחודשי הקיץ . הנסיעה מיפו , שכללה " לינה חטופה" בשער הגיא , נמשכה כ 15 18 שעות . הדרך בכיוון הפוף - מירושלים ליפו - יש שארכה יום אחד או כ 12 שעות . במקומות קשים למעבר היו הנוסעים , בדרך כלל הגברים , מתבקשים לרדת וללכת ברגל ולעתים גם לדחוף את העגלה .
|
|