sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:11

אמנם מעוניין מאד שתהיה לירושלים דרך טובה ולא איכפת לו כלל מי יסלול אותה . אך מאז לא המשיך מונטיפיורי לטפל בתכנית . התכניות לכביש ולרכבת לא הביאו בשלב זה לשום תוצאות . הממשלה התורכית הבטיחה מצידה , לספק את כוח האדם בסלילת הכביש באמצעות עבודת אסירים , אך לא יותר מזה . חסרו עדיין הכספים , הארגון והטיפול הממשי לביצוע המפעל . פיצומנו קיבל הבטחה כלשהי , וכנראה אף מעין זכיון בכתב לסלילת הכביש , אבל לא הצליח לגייס אמצעים או להקים גוף , שיוציא את התכנית מהכוח אל הפועל . כאשר נוכח בכשלונו , ניסה להיפטר מן העניין ברווח על ידי מכירת הזכויות . ב 3 בינואר 1860 דיווח גי . פין לממונים עליו , כי הרוסים רוצים לקנות מפיצומנו זכות זו ב 400 , 000 גרושים . הפחה של ירושלים הזעיק את הקונסולים האירופיים - מתנגדי רוסיה - וביקשם למנוע עסקה זו . שוב העלה הקונסול הצרפתי תכנית לכביש יפו - ירושלים , אך לא היה בידו להציע הרבה מלבד שרטוטים שהוכנו עבורו . האפנדים העשירים של ירושלים התחילו כבר ב 1859 בקניית קרקעות למטרות ספסרות , לאורך התוואי המשוער של הכביש . בינתיים פרצו בשנת 1860 פרעות בסוריה ובלבנון , שבהן נשחטו נוצרים רבים , וצרפת שלחה צבא שנחת ביירות . עיני השלטונות התורכיים "נפקחו" לפתע , והם החלו חוששים מפני השתלטות אירופית . בעקבות מצב זה הוקפאו התכניות הנוגעות לסלילת כביש ( או מסילת ברזל ) לירושלים או להקמת נמל ראוי לשמו ביפו . סלילת הכביש השלטונות התורכיים ניסו להוציא לפועל את התכניות לסלילת הכביש בעצמם . נעשו שיפורים הכרחיים בנתיב הקיים כדי להקל על הולכי רגל , על הרוכבים ועל בהמות המשא . תנאי הבטחון שופרו אף הם , ולאורך הדרך נבנו 17 מגדלי שמירה , שבהם הוצבו באשי בוזוקים ( צבא לא סדיר , בעיקר פרשים , שמילא תפקידי שיטור ; זמן מה קראו בשם זה גם לג'נדרמריה שאורגנה במחצית השניה של המאה הי"ט . ( בין מגדל למגדל פיקחו על הדרך משמרות הרוכבים של הבאשי בוזוקים . ב 1859 הופקד על תיקון הדרך המהנדס האיטלקי הנודע ארמטה פירוטי , שעבד בשרותו של סוראיה פחה , אחד הפחות הבודדים שהאריך לשבת בירושלים ( תשע שנים . (! על הבאשי בוזוקים הוטל לגייס את האנשים לבניית הדרך . מרבית הפלאחים שילמו "דמי פדיון" בצורת בקשישים , ורק אלה שידם לא היתה משגת לשלם להם נגררו לעבודה : רובם נערים רכים , ישישים ונכים , וזאת למורת רוחו של המהנדס שהופקד על בניית הדרך , שקבל על כך מרה . שרידים יחידים מאותה תקופה הם מגדלי השמירה שנשתמרו עד היום : אחד המגדלים , שהיה השני מכיוון יפו , נמצא כיום ליד המכון המטאורולוגי בצומת כביש החוף ; מגדל נוסף , שהיה השלוש עשרה במספר , שרד בשער הגיא , והשלישי - מתנוסס על הגבעה שמדרום ללטרון . כן נבנו מגדלים במבואות ירושלים וליד שטחים מישוריים . הראשון - ביציאה מיפו ליד קרית שלום של ימינו , והאחרון -במבואות ירושלים דאז , בקרבת "מגרש . "הרוסים על מידת שיפור הדרך תעיד העובדה , כי ב , 1864 או זמן קצר לפני כן , אפשר היה כבר להעביר פעמון כנסיה גדול מיפו לירושלים ( עד 1856 אסור היה לנוצרים להשתמש בפעמונים בכנסיותיהם . ( הפעמון הוכנס לתוך גליל וגולגל על פני הדרך לירושלים בידי מאה וחמישים " בוגומולקות" ( צלייניות ) רוסיות . סלילת הכביש ביירות - דמשק בראשית שנות השישים בידי חברה צרפתית הפיחה תקוות חדשות , אולם התורכים הסתפקו במה שעשה סוריה פחה , ולא נתנו זכיון לזרים לבניין הכביש . ברם , הרעיון להקמת מסילת ברזל לירושלים לא נזנח . הגרמני ק . צימפל , שבנה מסילות ברזל בארה"ב , הגיש את תכניתו לבניין מסילת ברזל יפו - ירושלים ( והמשכה דרך יריחו , שכם ונצרת לצידון ולדמשק ) וגם להקמת נמל חדיש ביפו . היו שזלזלו בעצם הרעיון , שהרי שתי אוניות נוסעים באו ליפו בשבוע , ובהן נוסעים כדי למלא רכבת אחת לשבוע . על תושבי הארץ לא חשבו כנראה כלל . בראשית 1865 הופיע גורם חדש באמצעי התקשורת בארץ : הטלגרף , ארץ ישראל חוברה לביירות ומשם לדמשק ולקושטא , ואף החלו למתוח קו למצרים .

הוצאת ספרים אריאל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help