|
|
Page:9
הרקע מיקומה של ירושלים במרומי הרי יהודה הוא סימן חיצוני בולט לייחודה . עקרונות המיקום הגיאוגרפי של עיר חשובה מצביעים בדרך כלל על כך , שהיא התפתחה כמרכז לאזור כלכלי חשוב , כצומת תחבורה ראשי , או כעיר נמל לחוף ימים . מעטות הן הערים החשובות הנמצאות באזור הררי גבוה , ובוודאי חריג הוא שעיר הררית שנגישותה גרועה , תזכה במרבית תולדותיה למעמד של עיר ראשה . ירושלים מעולם לא היתה מרכז לאזור כלכלי משגשג , וגם כצומת דרכים אזורי חשיבותה היתה מוגבלת למדי . היא נמצאת במקום שבו מצטלבת דרך הרוחב העולה ממישור החוף לעבר הירדן מזרחה , עם דרך האורך , היא "דרך במת ההר" או "דרך , "האבות העולה מבאר שבע דרך חברון ובית לחם - בואכה ירושלים . אך מיקומה של ירושלים אינו אופטימלי בצומת זה . דרך הרוחב העתיקה עלתה להר במעלה בית חורון לעמק גבעון שמצפון לירושלים , בין שדה התעופה עטרות לבין רמאללה של ימינו . הן העליה ממישור החוף בתוואי זה והן הירידה מזרחה לבקעת הירדן , היו נוחות יותר מהכבישים של היום , שנסללו בעקבות דרכים הנמצאות בשימוש מזה כמה דורות בלבד . עדיפות הדרכים העתיקות באה לידי ביטוי בסלילת הכבישים החדישים בתוואי הקדום , כחלק מן התכנית לשיפור התחבורה במרחב ירושלים . שני שיקולים שליליים היקנו בתקופות מסוימות וארוכות למדי עדיפות למיקום ההררי והמרוחק של ירושלים . הראשון הוא גורם אקלימי בריאותי . אין ספק שהאקלים הקיצי היבש יחסית והנוח , עדיף על החום והלחות של מישור החוף . במשך תקופה ממושכת , סבלה הארץ מקדחת , עקב הזנחת הניקוז הטבעי והמלאכותי . חדרה בשנות ה 80 של המאה הי"ט , עמק יזרעאל בשנות ה 20 והחולה עד לייבושה בשנות ה 50 של המאה הנוכחית , ממחישים זאת . אף שגם ירושלים סבלה מקדחת , מצבה היה טוב בהרבה בהשוואה לעמקים . השיקול השלילי השני היה בטחוני . במשך תקופות ממושכות שבהן היתה הארץ נתונה לשלטון מעורער , סבלו ישובי מישור החוף ממעשי הרס של כובשים ופשיטות של פורעי חוק , שעברו לאורך הדרך הראשית שחצתה את עמקי הארץ . לעומת זאת , אזור ההר ובעיקר ההר הגבוה נהנו מבטחון יחסי . קווי יסוד בהתפתחות הגיאוגרפית של ירושלים , 1985-1860 דוד עמירן * חיבור זה הינו עיבור מורחב ומעודכן של מאמר שהתפרסם בשנת 1973 בספר Urban Geography of Jerusalem : A Companion Volume to the Atlas of Jerusalem בעריכתם של ד . עמירן , א . שחר וי . קמחי , הוצאת מסדה פרס , ירושלים . המחבר הוא פרופסור לגאוגרפיה ( בגימלאות ) באוניברסיטה העברית בירושלים , ושימש בשנים 1978-85 מנהלו של מכון ירושלים לחקר ישראל .
|
|