|
|
Page:11
הריניסאנס עצמו מודעים היו תמורות אלה והם חשו את משמעותן . אחד הביטויים הראשונים של תודעת התחייה מצוי בכתביו של פטרארקה . חורבותיה של רומא הקדומה , שהוא ראה אותן לראשונה בשנת , 1337 זיעזעו אותו 'לאין הביע , 'במלים ובצילן עמד על ההבדל התהומי בין העבר הנשגב לבין ההווה 'המעורר . 'צער בפני החורבות עולה בדמיונו של המשורר החזון ההיסטורי החדש . בפואימה המ פורסמת , 'אפריקה' שנתחברה רק שנה אחת לאחר שפטרארקה ראה את רומא לראשונה , הוא כותב כי נולד בטרם עת . 'בשבילך , אם תאחר לחיות , כפי שנפשי מקווה ומייחלת , שמורה אולי תקופה טובה יותר ... לאחר שהאפילה תימוג , אולי יוכלו נכדינו לשוב אל הזוהר הטהור של העבר' . ראוי לציין , כי משבא פטרארקה לתאר את הניגוד בין ההווה האפל לבין העתיד הקורן והזוהר , שאל את המונחים מן הטרמינולוגיה של אבות הכנסייה , שציינו בה את דרכה של הנפש מן הכבלים של הגוף ושל היצרים אל הגאולה הספיריטואלית הצרופה על ידי האמונה הנוצרית . אולם בתוכנה מנוגדת תפיסתו של פטרארקה לתפיסה הנוצרית של ההיסטוריה . ההיסטוריוגראפיה הנוצ רית ראתה , כידוע , את מהלך העיתים כדרך רצופה פחות או יותר , המוליכה מזמנם של עובדי האלילים אל זמנו של החסד . דרך זו תוארה על ידי המחברים הנוצריים פעמים אין ספו ר כדרך מן האפילה אל האור . אצל פטרארקה , לעומתם , מופיעה התקופה הקלאסית , הקודמת לנצרות , כתקופה של זוהר . ואילו ההווה המעורר צער מתחיל 'כאשר החלו לסגוד לשמו של ישו ברומא והקיסרים הרומאיים העריצו אותו' י רק באופקו הרחוק והאוטופי של ההו וה הזה רואה המשורר את ההתחדשות העתידה . פטרארקה , כשהוא מדבר על חידושו של העבר , הריהו מתכוון בעיקר להחייאתה של התרבות הקלאסית . כל זמן שהדיונים על ההתחדשות נשארו בתחומן של הספרות או של ההשקפות ההיסטוריות . Africa , IX , 435 ff . 8 והשווה גם את החיבור המצוין Theodor E . Mommsen , 'Pet- n ni > rm JW 1 n \ y , rarch ' s Conception of the Dark Ages ' Speculum , XVII , 1942 , p . 226 ff . ונדפס מחדש בקובץ המאמרים של המחבר Medieval and Re- naissance Studies , Ithaca , N . Y . 1959 , pp . 106-129 י כך כתב פטרארקה בשנת 1341 לידידו ג'ובאני קול 1 נה . וראה E . Tatham , Francesco . Petrarca : His Life and Correspondence , London 1925 , I , p . 345 ניסוחים כאלה , המזהים את שקיעתה של העת העתיקה הנערצת עם עלייתה של הנצרות , הניעו חוקרים בני זמננו להבליט הבלטת יתר את אופיו 'החילוני' של פטרארקה ( ראה , למשל W . Rehm , Der Untergang Roms im abendlandischen Denken , : own . ( Leipzig 1930 , p . 44 ff . כך ראוי לציין כי באותו מכתב עצמו שמתוכו צוטט הפסוק , כותב פטרארקה : 'עלינו לקרוא פילוסופיה , שירה והיסטוריה באופן כזה , שהד בשורתו של ישו , שהיא בלבד עושה אותנו לחכמים ומאושרים , יישמע לנצח . 'בלבנו
|
|