|
|
Page:11
בעקבות המחקר התיאורטי הנרחב שנעשה בשנים הללו פותחו תוכניות מגוונות המבוססות על ההנחה שאצל ילדים בעלי ליקויי למידה חל איחור כללי בהתפתחות בהשוואה לבני גילם או שארע משבר ברצף התפתחותם , ויש צורך לבנות מחדש את היכולת להתפתחות תקינה על ידי תוכנית טיפולית או שיקומית . בין אלו אזכיר את תוכנית האימון התפיסתי מוטורי של קפהרט , ( 1971 ) אימון תפיסתי חזותי מוטורי של פרוסטיג ( 1967 ) ואימון תפיסתי שמיעתי לשוני של קירק . ( 1968 ) שנות ה 80 מאופיינות באכזבה מסוימת מאותן שיטות המבוססות על הגישה התהליכית ובמעבר לגישות למידה ישירות המתקשרות לחסכים לימודיים ספציפיים . במקביל פותחו שיטות קוגניטיביות שהושפעו מפיאז׳ה , ויגודסקי ואחרים המדגישות את יכולתו של התלמיד להשתנות תוך כדי למידה , כאשר גרויי הסביבה מועברים באמצעות פעילות מתווכת של אדם מיומן בתפקידו . המבוגר מעביר את הגירויים בצורה מאורגנת ובורר גירויים בלתי רלוונטיים . בשנות 90–ה עובר המוקד למודלים קוגניטיבים התנהגותיים מבית מדרשם של בנדורה , אליס , בק ואחרים , המדגישים את חשיבות ההכוונה העצמית , הבקרה העצמית , ההערכה העצמית והחיזוק העצמי המזכירים באופיים את הטיפול המופיע בספר . הכלי העיקרי להתמודדות עם לקויי למידה הוא ההוראה המתקנת . הוראה מתקנת היא הוראה המכוונת ישירות לצרכים הייחודיים של התלמיד שאובחן כליקוי למידה וכמתקשה בלימודיו . ההוראה המתקנת הינה כלי חשוב בסיוע לקידומו ולשיקומו של התלמיד לקוי הלמידה . מטרתה העיקרית היא להביא את הלומד למצב שבו למרות הלקויות שאובחנו , הוא יהיה מסוגל לתפקד ביעילות ובצורה אופטימאלית בכיתה רגילה בחברת בני גילו , תוך שהוא משיג ציונים בהתאם ליכולתו . במוקד ההוראה המתקנת לומד התלמיד לקוי הלמידה כיצד להתמודד עם הקשיים הייחודים לו בעזרת אימוץ של אסטרטגיות למידה המתאימות לצרכיו . אימוץ כזה דורש תרגול רב שיכול להתפרס על פני שנה , ובמקרים לא מעטים הזמן הנדרש אף ארוך יותר . הוראה מתקנת טובה אינה רק מאמץ לסגירת הפערים בין הישגי הלומד
|
מודי ברודצקי
|
|