|
|
Page:9
ההגדרה הרשמית של משרד החינוך משנת 1992 שמושפעת במידה רבה מההגדרה האמריקאית משנת 1988 מתקנת את העוול שנגרם . מכאן ואילך אוכלוסיית לקויי הלמידה אינה משתייכת לאוכלוסיית בעלי הצרכים המיוחדים שיש להעבירם למוסדות חינוך נפרדים , והיא מוגדרת כאוכלוסייה , שלמרות הקשיים הספציפיים ניתן לשלב אותה במערכת החינוך הרגילה . זוהי הגדרה נוחה להבנה שיכולה לעזור לקורא שאינו מתמצא בתחום , להבין לפחות ברמה עקרונית וכללית מהם ליקויי למידה , ומהן הבעיות העומדות בפני המטפל בנערים שאובחנו כליקויי למידה . ״לקויי למידה הם אלה שיש להם הפרעות ספציפיות ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות , וזאת עקב שיבושים בתהליכים קוגניטיביים שהבסיס המשוער להם הוא נוירולוגי . יכולתם האינטלקטואלית ממוצעת ומעלה , אך הם מגלים קשיים שונים בתפקודם הקוגניטיבי , ( תחום הכולל את תפקודי השפה והחשיבה , התמצאות במרחב ובזמן , הזיכרון , הקשב והריכוז ( . ביכולתם המוטורית ובתיאום התנועתי תפיסתי שלהם . לרבים מהם יש הפרעות בדרגות חומרה שונות בקשב ובריכוז , ולעיתים קרובות יש להם בעיות בהסתגלות למצבים המחייבים גמישות בתגובות . ההפרעות מלוות על פי רוב , בבעיות רגשיות עקב כישלונות חוזרים ונשנים ועקב התחושה של חוסר אונים , המובילים להתפתחות של דימוי עצמי וחרדות״ . ״המקור הדומיננטי לקשייהם אינו בנכות , ברמה שכלית נמוכה , בבעיות רגשיות ראשוניות ו / או בהשפעות סביבתיות , כגון : הבדלים תרבותיים והוראה לקויה או לא מספקת , אלא על רקע של שיבושים בתפקודי המוח . ״ ( חוזר מנכ״ל מיוחד ( 1992 בנוסף לשלושת המאפיינים המרכזיים והמוכרים של לקות למידה שהם : א . לקות כרונית שאינה נעלמת במהלך החיים . ב . לקות שהיא בעלת מאפיינים ספציפיים וייחודים לכל תלמיד . ג . קשיים בפרגמאטיקה של השפה .
|
מודי ברודצקי
|
|