|
|
Page:13
מה נגזר מכך לגבי הפרקטיקה של עבודת ההערכה , כשזו מנסה להתחשב ברעיונות של מורכבות ? היא תהיה בעיקרה אינטראקטיבית , דיאלוגית , מכירה ב'אחרות' ומשתמשת בה כדי לעודד חשיבה , פיתוח , תנועה . היא תחתור ליצירה משותפת , אם כי מתוך הכרה בתפקידים מובחנים . היא תחפש קולות שונים ונקודות מבט חלופיות במציאות הנבחנת , ותיתן לכך ביטוי בתוצר . ככל שניתן יהיה התוצר רב ממדי , רב קולי , דינמי . לכן יהיו בה מפגשים עם נמענים שונים לאורך הדרך , וזירות פעולה ובדיקה שונות . היא תתן ביטוי ל'אחרות' הרלבנטית , ותחפש לכך ביטוי גם באופן שבו יוגשו תוצריה בנקודות זמן שונות . היא תבטא רגישות לסביבה ולא תחקור את ' , 'התכנית ' , 'התופעה מושא ההערכה במבודד מהקשר ומהמרחב שבו מתרחשים הדברים . היא תחפש ביטויים שונים , רגעים שונים , מרחבי פעולה ושיח שונים . היא תכיר בכך שהאובייקט הנחקר אחיד וקוהרנטי פחות מכפי שהוא נחזה להיות , ותיתן לכך ביטוי . היא תתייחס למושא ההערכה כמתפתח , כמתבטא בצירופי זיקות , כמשתנה – ולא רק כמהות יציבה וקבועה . ככל שניתן היא גם תחתור להבניה מקבילה של תהליך ההערכה ברוח זו . היא תפתח קשב מיוחד להפתעות , לתפניות , לבלתי צפוי ותביא בחשבון גם אקראיות . תהיה בה צניעות והכרה במגבלה על יכולתה לפענח את המתרחש , כמו גם נכונות לזהות את הנחות המוצא שלה , את 'הסדר המדומיין' שבמסגרתו היא פועלת . לא כל אלה אפשריים תמיד ( בייחוד בהתחשב באילוצי זמן ותקציב המלווים לא פעם את עבודת ההערכה ;( לא כל הערכה היא מורכבת . תרגום הדברים באילוצים נתונים גם הוא מעשה יוצר בכל עבודת הערכה מחדש . לסיכום אנו חיים בעידן שבו גוברת ההכרה בדבר הצורך בקיום תהליכי הערכה המלווים את הנעשה . חוסר הביטחון וחוסר הוודאות שמתעצמים רק מחזקים את החיפוש אחר מפתחות להבנת המתרחש ואת השימוש בהם . אך השתנות הנסיבות מחייבת במקרים רבים גם הערכה מורכבת יותר מכפי שהציעה או מקיימת ההערכה המסורתית . כזו שתהיה רב ממדית ותצרפית , שתאפשר שיח , שתוכל להתפתח ולהשתנות ושתאפשר למידה משותפת .
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|