|
|
Page:11
הקדמה כוונתו של כרך זה היא להציג לפני הקורא את החי במיקווי המים ובימים של ארץ ישראל . להציג - משמע לתאר במלים ובאמצעים חזותיים . אין זו משימה קלה , בעיקר בשל שתי סיבות כבדות משקל : המספר העצום של מיני החי המימי , מצד אחד , והמידע המועט יחסית שנאסף ופורסם עד כה , מצד שני . כדי להמחיש את האמור נציין , למשל , שמספר מיני הדגים הידועים בסביבתנו מתקרב לכדי . 2 , 000 ידועים גם קרוב ל 1 , 000 מיני רכיכות , כ 1 , 000 מיני תולעים , קרוב ל , 000 ו מיני סרטנים , כ 300 מיני אלמוגים , ועוד מינים רבים בני קבוצות חי אחרות . בתכנון הספר היה ברור כמובן מראש , שיהיה עלינו לברור מתוך שפע זה , רק מינים יציגים , תוך כדי הפעלת שיקולים מגוונים . כך , למשל , יכולנו לצמצם את המקום המוקדש למינים של חי מימי , שתוארו בספרים עבריים אחרים . שראו אור בארץ , או באלה העומדים לראות אור . כן לא נכללו כאן יונקים ימיים , דו חיים וקבוצות חרקים , המתוארים בכרכים אחרים של אנציקלופדיה זו . לעומת זאת נכללו ערכים על הצבים הימיים , אם כי הם יבואו שנית בכרך הזוחלים . כבר מתחילת איסופו של החומר היה ברור לנו , שלא נוכל לכלול בכרך את רוב קבוצות החי הפלנקטוני . * אלה הם ברובם יצורים זעירים - מבין הסרטנים , האצטלנים , ההידרתים , התולעים ועוד . אילו ביקשנו לכלול גם אותם , צריכים היינו להכפיל את הקפו של הכרך , וגם אז הוא היה מתעשר רק ברשימת שמות . והרי תועלתה של רשימה כזו לקורא שאינו איש מקצוע היא בהכרח מיזערית . לעומת זאת , בפרק של מערכת הכנרת והירדן כללנו את יצורי הפלנקטון , שכן הם נחקרו באקוסיסטמה * זו יותר מאשר בכל מקום אחר . שיקולים כגון אלה הם שהינחו את בחירתנו . ביסוד הספר מונחת גישה אקולוגית אזורית . בשלושת פרקיו מוצג החי המימי לפי סביבות חיותו : הקטע הלשראלי של חוף הים התיכון , מפרץ אילת ומיקווי המים המתוקים . כל פרק הוא בבחינת מערכת עצמאית : תחילה מתוארת בו הסביבה על תכונותיה האקולוגיות , הגורמים הפועלים בה והקובעים את טיבה ; בהמשך מתוארות קבוצת החי המימי , מן היצורים העילאיים ועד לבעלי החיים הירודים ( לאו דווקא בסדר אבולוציוני . ( מכאן שיש קבוצות חי , כגון הדגים , המתוארות בכרך שלוש פעמים : פעם בפרק של הים התיכון , פעם בפרק של מפרץ אילת ופעם בפרק של מיקווי המים המתוקים ; ויש קבוצות חי , כגון קווצי עור , המופיעות רק בשני פרקים : פעם בים התיכון ופעם במפרץ אילת . לעומת זאת , האלמוגים מתוארים במפורט רק בפרק של מפרץ אילת . בפתח כל ערך הדן בקבוצת חי מסויימת - סדרה , משפחה או סוג - ניתן תחילה מבוא קצר המאפיין את תכונותיה היהודיות , ולאחריו מפורטים המינים הכלולים בו . הסבר זה אינו עשוי לשמש כתחליף להסברים מעמיקים ומדוקדקים . את אלה ימצא הקורא המעוניין בספרות המקצועית , שחלק ממנה מפורט ברשימה הביבליוגרפית בסוף הכרך . עורך הכרך מכיר את הקשיים הניצבים לפני המעיין : רק קבוצות מעטות , מבין עשרות קבוצות החי המתוארות כאן , ומינים לא רבים מבין האלפים הנזכרים , מוכרים לציבור הרחב , גם אלה ידועים לעתים רק על פי צורתם או על פי שם מקובל , שאינו תמיד זה המופיע בספר . יש לזכור , איפוא , כי אין ספר זה מגדיר , ולפיכך יהיה על המעיין להכיר את היצור המעניין אותו אם תוך כדי קריאת תיאורים אחדים , אם תוך כדי עיון בתצלומים ובאיורים . הכרך פותח בפרק על החי המימי של הים התיכון , ובו ימצא הקורא גם את המבואות הכלליים . מי שמעיין בפרק על החי במפרץ אילת ומעוניין במידע על תכונותיה הכלליות של קבוצת חי מסויימת יפנה , איפוא , לתיאורה של זו בפרק הים התיכון . מבנה זה כרוך אמנם בסרבול מסויים , אך יתרונו בכך שהוא מקנה לקורא תמונה רצופה ושלמה של הנוף והחי באזור אקולוגי כולל . כאלפיים תת ערכים בספר , אך רובם כוללים קבוצות גדולות יותר . לפיכך , קורא המתעניין בבעל חיים מסויים , יפנה אל אינדקס השמות האלפביתי , בסוף הכרך , ובעזרתו ימצא את כל המקומות שבהם נזכר בעל החיים המבוקש . גם התצלומים והאיורים הרבים יסייעו לו למצוא את מבוקשו . הכללת הערכים הקשורים באגמי חורף ובמאגרי מים מוסיפה לכך אקטואליות מיוחדת , שכן אלה הם נופים דינמיים מאוד , שם משתנה החי בהתאם לתקופות השנה ולמקומו בנוף הארץ , הערך החותם את הכרך מתאר את חשיבותו של החי הימי לאדם ואת השינויים המתחוללים בו בהשפעתו . כאן טבועה במובלע קריאתנו לשמירה על החי המימי , שסכנת הכחדה מרחפת עליו .
|
|