|
|
Page:7
הקדמה הנושא של ספר זה הם חכמי ההלכה , שפעלו בבבל בין השנים 500—200 למניין הרגיל . פעילותם של ראשוני האמוראים , רב ושמואל , חלה בתקופת מעבר מכרעת בתולדותיה של מלכות פרס . פרתיה , שבראשה עמדה שושלת בני ארסאק , הלכה ונתמוטטה מבפנים . אחד הגורמים לשקיעתה היתד . עלייתה של שושלת חדשה ורעננה מבני סאסאן . בשנים 226—224 תפסי הללו את השלטון על האימפריה הפרסית כולה , ושאפו לתחייה לאומית דתית . ואמנם בעידודם הפעיל של מלכיה הראשונים במלכות החדשה הוקמה כנסייה דתית אחת , ובראשה כהונה מזדית קנאית , שנודעה לד . השפעה מדינית . מצב זה השפיע במרוצת הדורות על חייהם הדתיים ועל מעמדם המשפטי האזרחי של יהודי בבל . הוא הגביר את מאמציהם של אמוראי בבל ליתר פעילות דתית בקרב העדה היהודית בבבל , כדי לחסנה בפני השפעות זרות ולשמור על ליכודה הפנימי . בהגבלתם של מאמצים אלה ביקשו אמוראי בבל לשקוד אף על המשך קיומו של עם ישראל כולו לחיזוקו הפנימי , נוכח מצבם המדיני המתרופף והולד של יהודי ארץ ישראל . מסוף המאה השלישית ואילך נתחזקה והלכה הרגשת אחריות זו של אמוראי בבל לעתיד קיומה של היהדות , כפי שנתגבשה בהלכה ובאגדה . זהו בקווים כלליים ביותר הרקע הפוליטי והרוחני , שעליו מתאר ספר זד . את פעילותם הציבורית של אמוראי בבל . שיטת המחקר שהונחה ביסודו של ספר זה , מקורותיו , מבנהו ותכליתו , מוסברים במבזא . כתיבתו של הספר נסתיימה באביב תשל"ג , ולפיכך ספרים ומאמרים שראו אור לאחר מכן לא נדונו בו . אולם גם ספרים רבים אחרים בתחום האיראניקה , שיצאו לאור קודם לחיבורו של ספר זה , נמנע ממני לעיין בהם משום שלא היו מצויים בספריה הלאומית בירושלים , או שהיו קודם לכן , אבל כשבאתי לעיין בהם שנית , שוב לא היו ברשותה . מכל מקום , תודתי נתונה למר ז' זנד ולמר א' הלוי
|
|