|
|
Page:9
הקדמה הציונות היא כניסה של עם ישראל להיסטוריה . המפעל הציוני לא טען לפתור את שאלת היהודים במישור המטאפיסי , המטאהיסטורי ן ... ן התנועה הציונית נתכוונה לחדש את פני היהדות בתוך המישור ההיסטורי ולקבל אחריות על מה שאנו עושים או לא עושים . גרשם שלום ' אחד השינויים הדרמטיים ביותר בתולדות העם היהודי , בתודעתו הקולקטיבית ובזהותו העצמית מאז ימי מרד בר כוכבא , הוא העובדה כי במציאות של מדינה יהודית , חלק ניכר ממנו נכון שוב לשאת נשק כקולקטיב מאורגן , לעשות שימוש בכוח צבאי וליטול חלק בניהול מלחמות . במשך דורות רבים , נתפסה כבלתי ריאלית המחשבה שעם ישראל יילחם את מלחמותיו כישות לאומית מדינית . בתודעתם של שלומי אמוני ישראל , אפשרות כזאת הייתה אך זיכרון של העבר הרחוק ואולי אף משאלה לעתיד משיחי אוטופי . בתפיסה הדתית המסורתית , ההצלחות הצבאיות של יהושע בן נון ושל מלכי ישראל נתפסו בדרך כלל כביטוי לנוכחות האלוהית המתגלית מעל במת ההיסטוריה , ואילו הפסיביות המדינית והצבאית של ימי הגלות נתפסה כ'הסתר . 'פנים החלום האסכטולוגי לבש שני דימויים שונים : דגם לאומי משיחי מזה - שחזור הימים הקדומים שבהם לחמו אלוהים או עם ישראל בגויים ; ודגם אוניברסלי לאחרית הימים מזה , שבו ' לא ישא גוי אל גוי , 'חרב ועם ישראל ומקום המקדש יהיו מוקד עלייה לרגל לאומות העולם . והנה , הופעת הלאומיות היהודית המודרנית יחד עם הריאליה ההיסטורית של המאה העשרים , הפקיעה ממעמדה האוטופי את האפשרות של עם יהודי לוחם , והפכה אותה למציאות היסטורית ממשית . 1 שלום , משיחיות , עמ' . 56 2 אם כי היו שביקשו לראות בפסיביות זו מעלה , ואולי אף עליונות מוסרית ייחודית של עם ישראל . ראו למשל ברברי ריה"ל , כוזרי , מאמר ראשון , סעיפים קיג-קטו . אמנם ריה"ל שם בפיו של המלך את הדחייה של טענת העליונות המוסרית , אבל אפשר להניח כי דברי החבר משקפים דעה שרווחה בקרב יהודים בתקופתו . 3 מן התיאורים של מלחמת גוג ומגוג לא ברור מי הוא הלוחם : אלוהים , המשיח או גם עם ישראל . ראו קלוזנר , הרעיון המשיחי , עמ' . 232-215
|
אוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה למשפטים
|