|
|
Page:6
למציאות החדשה שבה מתהווה תנועה לאומית יהודית חילונית , הקוראת לאקטיביזם ולהקמת מדינה מצד אחד , ולמקורות הנורמטיביים ולאתוסים של היהדות כפי שהיא מפרשת אותם מצד אחר . חלקו הראשון של הספר עוסק בראשית ימי הציונות המדינית , בטרם הפכה המציאות ההיסטורית לאלימה . הדיון מפגיש אותנו עם שלושה רגמים איראולוגיים העולים מתוך משנותיהם של שלושה הוגים : הרב יצחק יעקב ריינס , הרב אברהם יצחק הכהן קוק , והרב אהרן שמואל תמךת . הספר מראה כי למרות ההבדלים השונים ביניהם , הרבנים ריינס וקוק מתנגדים ואף חוששים מאימוץ אפשרי של אקטיביזם צבאי , וזאת מסיבות הקשורות בתפיסותיהם על אודות הייעוד המוסרי או המשיחי של העם היהודי . עמדתו של הרב תמרת מבטאת חשש מהפרטיקולרזים הרעיוני ומיסורותיה הכוחניים צבאיים של האידאולוגיה הלאומית החילונית . החלק השני של הספר דן בגלגולם והתפתחותם של שלושת הדגמים האידאולוגיים במציאות שהפכה לאלימה החל מאמצע שנות השלושים , כאשר היישוב היהודי , ולאחר מכן החברה הישראלית , נדרשו להתמודד עם שאלות של הגנה עצמית , עם קיומו של צבא עצמאי , ועם אירועי המלחמות . מציאות זו הולידה מגוון של התייחסויות אותן מבקש הספר לנתח . הדיון מסתיים בקולות הבוקעים מתוך החלק של המחנה הציוני דתי הרואה עצמו כממשיכו של הראי "ה קוק בעקבות פינוי גוש קטיף ופינוי המתבצרים ביישוב עמונה , בשנים . 2006-2005 היחס אל האקטיביזם הצבאי ממשיך להיות אחד הנושאים הקיומיים של החברה הישראלית גם בימינו . ההתחקות אחרי היחסים השונים אל סוגיה זו מלמדת אותנו פרק חשוב אודות המתחים האינהרנטיים לאידאולוגיות שונות בציונות הדתית , בין עבר להווה , בין זמן יהודי וזמן ישראלי . אבי שגיא ידידיה שטרן
|
אוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה למשפטים
|
|