|
|
Page:13
מעוגנת רק בתורה — בהלכה . ואף שלא יכלו להשפיע על מערכת חקיקה ואכיפה של מערכת שלטון לא יהודי הם יכלו לכוון את תגובת הציבור היהודי , ולקבוע לו , ואכן הם קבעו לו , איזה חלק מחוקי השלטון הלא יהודי ממשי עבורו . ובניסוח קיצוני , הציבור היהודי היה כפוף , בעקיפין , רק למערכת חקיקה אחת ; שהרי אושרו רק אותם חוקים "חיצוניים" של מערכת לא יהודית , שנמצאו ראויים לכך , אבל , משעה שאושרו , קיבלו תוקף מחייב . על כן , על אף ההבדל בין יחס סמכות ההלכה לשלטון היהודי ובין יחסה לשלטון הלא יהודי דומים העקרונות שנקבעו כדי לרסן את סמכותם . עקרונות היחס למסגרת היהודית מציינים מהי המגבלה המינימלית שיש להטיל על מסגרת שלטון , וזאת בגלל האהדה הבסיסית שהיא זוכה לה . עקרונות היחס למסגרת הלא יהודית מלמדות עד היכן עשויות המגבלות להגיע אף במסגרת מדינית שאינה יכולה לזכות באותה מידה של אהדה . הכלל "דינא דמלכותא , "דינא היה מקור הסמכויות העיקרי של מסגרת לא יהודית , והוא גם הכלי להגבלתן , על ידי שהוצבו לו סייגים . ברובם נבעו הסייגים מחשש לגורלה של מערכת ההלכה : אם , בגלל הכלל יוכרו גם חוקים הקשורים באמונות ודעות של העמים , ולא רק בעניני המלכות ובצרכיה , עלולה ההלכה להיפגע פגיעה חמורה . 16 על כן , נקבעו סייגים משני סוגים : סייגים בתחומי הלכה מיוחדים וסייגים עקרוניים כלליים . סייגי ההלכה מנעו את החלת הכלל "דינא דמלכותא דינא" על תחומים מסוימים , כגון על המשפט האזרחי—חוץ מן הדרוש לניהול עניני השלטון " . מן החשובים שבסייגים העקרוניים הם : בדיקה של הסכמת התושבים לחוקים , דאגה לשוויון בפני החוק , ומעל לכל , על החוק עצמו לעמוד בדרישות הצדק של התורה וההלכה . גם אם אין מסגרת השלטון שואפת לאותו הצדק , זכאים תושביה , לכל הפחות לא להיפגע מכך . עצם בחינת חוק אם הוא אינו סותר עקרונות יסוד שנקבעו לשלטון כמקור סמכות חקיקה , היא בבחינת הגבלה , שהרי רק אם עמד החוק במבחן הוא קיבל תוקף מחייב . עקרון מעין זה היה הסכמת התושבים לשלטון ולחוקיו . מאחר שהיה קושי אובייקטיבי , שנבע מתנאי המקום והזמן , הסתפקו בקביעה שאם אכן החוק סביר , אפשר להניח שהסכימו לו התושבים . יתרה מזו , הדרישה להסכמת התושבים כתנאי לסמכות , מחייב את המסגרת המדינית כלפי תושביה ותועלתם . כד , למשל מקשר ר' מלכיאל צבי הלוי טננבוים , רבה של לומדה במחצית השניה של המאה התשע עשרה , בין השניים . הסכמת התושבים נהיית לפונקציה של תועלת החוק לאינטרסים שלהם , גם אם לדעתו יש שאלה הם אינטרסים ארוכי טווח , "כיוון שכוונתו לתקן תקנתו תקנה , משא"כ אם כוונתו לקלקל , אז אין תקנתו תקנה שע"ד כן
|
|